יחסים בין חוקר פרטי ללקוחותיו
חוקר פרטי משמש במקרים רבים כקרש הצלה אחרון במים סוערים. חלק מהלקוחות שמגיעים אל חוקר הפרטי מגיעים למפגש רק כאשר קלו כל הקיצים ואין בכוחם להתמודד עם הסיטואציה שנוצרה. במשרד, בארבע עיניים, לקוחות חשים שהם יכולים לפרוק את כל אשר על ליבם ולזכות בהבנה ובאמפטיה לצד דיסקרטיות מוחלטת והבטחה שהדברים הנאמרים בחדר לעולם לא יצאו ממנו ולא יעברו לאוזניים זרות.
כיצד אמור לנהוג חוקר פרטי מקצועי כאשר הוא רואה אל מולו לקוח נסער? וכיצד אמור להתנהג לקוח שעה שהוא נמצא במשרד חקירות פרטיות? אין לכך תשובה מוחלטת, אולם יש לנו כמה עצות שיוכלו לסייע לכם להבין את התנהלות הדברים.
לקוח- חוקר פרטי
לקוח שמגיע למשרד חקירות כלליות על מנת להזמין חקירה חייב לבטוח בחוקר הפרטי שהוא משוחח עמו ולספר לו את כל העובדות הידועות לו. חשוב מאוד להקפיד על ציון דעות כדעות ולא לציין חשדות שונים כעובדות מוחלטות. משפט כמו "נראה לי שהוא בוגד בי" יהיה עדיף בהרבה על משפט כמו "אני בטוחה שהוא בוגד בי" כי הרי אם הכל ידוע מראש אין צורך בחוקר פרטי ומוטב לנצל את דמי החקירה לצרכים אחרים.
אחרי שהחקירה הוזמנה כדאי לתת לחוקר הפרטי שהות מספקת על מנת להסיק את מסקנותיו ולהביא את התיעוד הדרוש. שיחות טלפון רבות ובקשת דו"ח מצב עדכני בכל יום מפריעים לחוקר הפרטי לבצע את עבודתו כראוי ובמקרים מסוימים אף עלולים לשבש את החקירה, בשל "פליטת" שביב מידע שהלקוח לא היה אמור לומר לצד שעליו הוזמנה החקירה עוד בטרם גובשו ראיות מתאימות. העצה הטובה ביותר היא לנהוג באיפוק ולתת לחוקר הפרטי לבצע את עבודתו כאיש מקצוע.
חוקר פרטי – לקוח
חוקר פרטי בעל ניסיון חייב להעניק ללקוחותיו שירות מקיף ולא להסתפק בביצוע מעקבים והגשת עדויות. החוקר, צריך להיות בראש ובראשונה אוזן קשבת. לתת ללקוחותיו להתפרק בפניו, להיות דיסקרטי ואמין. אבל חוקר פרטי טוב חייב להבין גם מה הוא לא – הוא לא יועץ נישואין, לא עורך דין ולא צו מצפונו של הלקוח. שירותיו חייבים להיות מוגבלים לאספקת המידע ואל לו לייעץ בנושאים שאינם בתחום מומחיותו.
