חקירות עסקים והימורים
עופר, הבעל, בן 40 פלוס, עובד מזה שנים ארוכות כמנהל משאבי אנוש בחברת תקשורת גדולה, ובמסגרת עבודתו, יוצא לחו"ל לעיתים קרובות. עד עתה, תמכה בו רינה ושמחה בהצלחתו.
אלא שלאחרונה תכפו נסיעות העסקים והגיעו לעיתים לתדירות של אחת לשבוע. לשאלתה, שלח אותה עופר להתעסק בענייניה, וביקש אותה שלא להתערב בעניינים לא לה.
משפטים אלו בדיוק, ובמיוחד הטון הלא אופייני החדש של בעלה החם והאוהב בדרך כלל, הביאו את רינה לפנות לעזרתו של חוקר פרטי.
מכיוון שאני כבר פיתחתי חשדות משלי בעקבות סיפורה, אמרתי לה שבשלב זה אבצע בדיקות ראשוניות וכמובן שאעדכן אותה בממצאים, ואבקש פרטים נוספים כשאזדקק להם.
הצעד הראשון שלי היה לשלוח את אחד החוקרים ממשרדי אל החברה בה עובד עופר, לבקש איתו פגישה אישית ולהציע את מועמדותו לעבודה בחברה.
לא הוטרדתי מההליך הלא שגרתי של פניה מסוג זה אל מנהל משאבי אנוש בחברה גדולה, מכיוון שהניחוש שלי היה אחר לגמרי. ואכן, משהגיע החוקר הפרטי מטעמי אל משרדי החברה וביקש פגישה אישית עם עופר דנגור, בישרה לו המזכירה שעופר פוטר מעבודתו שלושה חודשים קודם לכן.
חמוש בממצאים אלו, בישרתי לרינה את החדשות בעדינות האפשרית, וביקשתי אותה לבדוק את תדפיסי האשראי שלהם.
טלפון קצר שביצעה רינה אל חברת האשראי, גילה את התמונה המדהימה, לפיה מזה שלושה חודשים מוציא עופר כספים שאינם סבירים עבור שהות באחד מבתי המלון היוקרתיים ביריחו. או במילים אחרות: הימורים.
רינה לא ידעה בשלב זה אם היא חשה הקלה גדולה על כך שבעלה לא בוגד בה, או דאגה עמוקה מהאסון הכלכלי שהוא עומד להמיט עליהם.
הצעד הבא מבחינתי היה לצאת לחופשה ביריחו. לא שאני מומחה גדול להימורים, תודה לאל, אבל אני כן מומחה בחקירות פרטיות שמטרתן לתפוס אנשים "על חם".
קצת לפני סוף השבוע בו, על פי דיווח שקיבלתי מרינה, אמור היה עופר לצאת "לנסיעת עסקים דחופה", התחזתה מזכירתי לאשתו, וביקשה לברר טלפונית בבית המלון ביריחו האם שמור להם החדר אותו הזמינו. ואכן, סוויטה מפוארת נרשמה על שמו של עופר דנגור. יצאתי לדרך.
לא היה מסובך מידי ליצור את תחילתה של מערכת יחסים ידידותית להפליא ביני לבין עופר. בניגוד למנהגי, התקרבתי אל הנעקב, הצגתי את עצמי כפליט חברת הייטק שקרסה, וכאחד שמצא את עתידו החדש בעשיית כסף מהיר וגדול בהימורים, התחבבתי עליו במהירות, ומצאתי את עצמי מוזמן לסיבובי שתייה בחברתו, ארוחות עתירות קלוריות, ובעיקר, גישה קרובה וצמודה אליו בשולחן ההימורים, שם חזינו, מצלמת המעקב הנסתרת המתוחכמת שלי ואני, בסכומים אדירים של כספים שנעלמו מחשבונו של עופר, לטובת סכומי כסף זניחים אותם הרוויח כ"פרס ניחומים". ועד סוף השבוע, נפרד עופר מהסכום הלא יאמן של יותר מארבע מאות אלף שקלים.
משפטים דוגמת "כסף הולך וכסף בא", זרמו ממנו כמנטרה אובססיבית של גורו בודהיסטי. הוא גם שיתף אותי בחוויות אותן עבר בשלושת החודשים האחרונים, מאז פוטר "מהחברה הקטנה והטיפשית הזאת", וכמה חבל שאין יותר אנשים שמבינים כמוהו בעשיית כסף קל.
