גניבת כלי הבית – סיפור חקירה
משלוח כלי הבית הקרוב אמור היה להגיע השבוע. תכולת ההזמנה עמדה על 15,000 מארזי כלי בית, במשלוח מיוחד מסין. על פי הדיווחים שקיבלתי, שני המשלוחים האחרונים נעלמו.
זומנתי אל המפעל על ידי אריה חכמון, שחיפש חוקר פרטי לצורך ניהול חקירה פרטית על מנת לפענח את הגניבה. לדבריו, המשלוחים כלל לא הצליחו להגיע למפעל. לדעתו, צריך היה לבדוק את הסינים. הקשבתי בנימוס לדבריו, הבטחתי שאערוך את המבדקים המתאימים, אבל למרות שלא התנגדתי בכלל לטיול לסין, עמוק בליבי ידעתי שמקור הגניבה פשוט הרבה יותר. בסיום הפגישה בדקתי את מערכת האבטחה והמצלמות של המפעל והוספתי אביזרי מעקב משוכללים משלי.
ביום ההגעה של המשלוח החדש, קיבלתי מאריה הודעת טקסט המאשרת את הגעתו בשלום למפעל. למרות זאת, ומכיוון שאני כבר מזמן לא מתווכח עם האינטואיציות שלי, אמרתי לו שאני מבקש להמתין מספר ימים, ולערוך בדיקה משלי.
כעבור יומיים חזרתי לביקור במפעל. הפעם נפגשתי עם רני, מנהל האבטחה, שסיפר לי בגאווה על עשר שנות ותק. הוא ערך לי סיור מקיף במפעל, הציג בפני את העובדים והסביר לי את פרטי תהליך הגעת המשלוח ופריקתו למחסנים. הודיתי לו על הסיור מאיר העיניים, ביקשתי את אריה שיודיע לי על מועד המשלוח הבא, וזימנתי אותו למשרד החקירות שלי על מנת לסכם את החשבון.
כמובן שמטרת הפגישה שנתתי לו הייתה תירוץ בלבד. כשאריה הגיע לפגישה, פרשתי בפניו את תכניתי המדויקת. הוא צחק מכל הלב אבל פרש את ידיו והכריז: "נו, אין לנו מה להפסיד, אה?"
למחרת הגעתי שוב אל המפעל, מלווה בשני טכנאים שפעלו על פי הוראותיי. עכשיו כל שנותר לנו היה להמתין ולצחוק אחרונים.
עם הגעת המשלוח החדש התייצבתי במפעל, ושאלתי את אריה ורני האם הכול כשורה. הם לא דיווחו על בעיות מיוחדות. בדקתי את בעצמי את תכולת הסחורה, השוויתי אותה לדוחות ההזמנה, וגיליתי את החוסרים. מכיוון שאני בטוח שגם הם יודעים לספור ולעשות את החשבון בדיוק כמוני, ביקשתי אותם שיציגו בפני את סרטי מצלמות האבטחה. המצלמות לא גילו שום פשע. נפילת מתח קטנה של החשמל. זה הכול. "זה קורה כל הזמן", אמר לי אריה. "בחברת החשמל לא עושים שום דבר. ככה זה".
עכשיו היה הזמן שלי לשלוף את הקלף המנצח. הוצאתי שתי מצלמות אבטחה ניידות שהטמנתי בביקורי השני והקרנתי בפניהם את הממצאים, בסרט הקולנוע שאני ביימתי, כיכב רני, מנהל אבטחה במשך היום ופורץ וגנב מיומן במשך הלילה.
רני החוויר כסיד וכינה אותי נוכל ואת אריה בוגד. הוא דיבר הרבה על עשר שנות שירות ללא קידום והטבות. כשהוא יצא מהמפעל בבושת פנים, לא עמדו לרשותו גם כספי הפיצויים שיכל לקבל אלמלא החליט להפעיל שיקול דעת עצמאי לגבי הכספים שמגיעים לו.
חזרתי למשרדי עצוב קצת, כשחשבתי על האמון הרב שנתן אריה בדני, ואיך זה מעל בו ללא בושה. לא הייתי רוצה לחנך את ילדי שאסור להם להאמין באף אחד. אני עדיין מבקש להאמין שהעולם הוא מקום ראוי לאמון.
אמנון רודס חקירות -נשר
זומנתי אל המפעל על ידי אריה חכמון, שחיפש חוקר פרטי לצורך ניהול חקירה פרטית על מנת לפענח את הגניבה. לדבריו, המשלוחים כלל לא הצליחו להגיע למפעל. לדעתו, צריך היה לבדוק את הסינים. הקשבתי בנימוס לדבריו, הבטחתי שאערוך את המבדקים המתאימים, אבל למרות שלא התנגדתי בכלל לטיול לסין, עמוק בליבי ידעתי שמקור הגניבה פשוט הרבה יותר. בסיום הפגישה בדקתי את מערכת האבטחה והמצלמות של המפעל והוספתי אביזרי מעקב משוכללים משלי.
ביום ההגעה של המשלוח החדש, קיבלתי מאריה הודעת טקסט המאשרת את הגעתו בשלום למפעל. למרות זאת, ומכיוון שאני כבר מזמן לא מתווכח עם האינטואיציות שלי, אמרתי לו שאני מבקש להמתין מספר ימים, ולערוך בדיקה משלי.
כעבור יומיים חזרתי לביקור במפעל. הפעם נפגשתי עם רני, מנהל האבטחה, שסיפר לי בגאווה על עשר שנות ותק. הוא ערך לי סיור מקיף במפעל, הציג בפני את העובדים והסביר לי את פרטי תהליך הגעת המשלוח ופריקתו למחסנים. הודיתי לו על הסיור מאיר העיניים, ביקשתי את אריה שיודיע לי על מועד המשלוח הבא, וזימנתי אותו למשרד החקירות שלי על מנת לסכם את החשבון.
כמובן שמטרת הפגישה שנתתי לו הייתה תירוץ בלבד. כשאריה הגיע לפגישה, פרשתי בפניו את תכניתי המדויקת. הוא צחק מכל הלב אבל פרש את ידיו והכריז: "נו, אין לנו מה להפסיד, אה?"
למחרת הגעתי שוב אל המפעל, מלווה בשני טכנאים שפעלו על פי הוראותיי. עכשיו כל שנותר לנו היה להמתין ולצחוק אחרונים.
עם הגעת המשלוח החדש התייצבתי במפעל, ושאלתי את אריה ורני האם הכול כשורה. הם לא דיווחו על בעיות מיוחדות. בדקתי את בעצמי את תכולת הסחורה, השוויתי אותה לדוחות ההזמנה, וגיליתי את החוסרים. מכיוון שאני בטוח שגם הם יודעים לספור ולעשות את החשבון בדיוק כמוני, ביקשתי אותם שיציגו בפני את סרטי מצלמות האבטחה. המצלמות לא גילו שום פשע. נפילת מתח קטנה של החשמל. זה הכול. "זה קורה כל הזמן", אמר לי אריה. "בחברת החשמל לא עושים שום דבר. ככה זה".
עכשיו היה הזמן שלי לשלוף את הקלף המנצח. הוצאתי שתי מצלמות אבטחה ניידות שהטמנתי בביקורי השני והקרנתי בפניהם את הממצאים, בסרט הקולנוע שאני ביימתי, כיכב רני, מנהל אבטחה במשך היום ופורץ וגנב מיומן במשך הלילה.
רני החוויר כסיד וכינה אותי נוכל ואת אריה בוגד. הוא דיבר הרבה על עשר שנות שירות ללא קידום והטבות. כשהוא יצא מהמפעל בבושת פנים, לא עמדו לרשותו גם כספי הפיצויים שיכל לקבל אלמלא החליט להפעיל שיקול דעת עצמאי לגבי הכספים שמגיעים לו.
חזרתי למשרדי עצוב קצת, כשחשבתי על האמון הרב שנתן אריה בדני, ואיך זה מעל בו ללא בושה. לא הייתי רוצה לחנך את ילדי שאסור להם להאמין באף אחד. אני עדיין מבקש להאמין שהעולם הוא מקום ראוי לאמון.
אמנון רודס חקירות -נשר
