סיפור על בעל שנעלם

איתור נעדרים הוא תחום מאתגר לחוקרים פרטיים, בעיקר בגלל העובדה שסביבת החקירה מתרחבת אל מעל לגבולות המדינה, וכישורים מקצועים במיוחד נדרשים מהחוקר, כמו גם קשרים עם קולגות ברחבי העולם. אפשר לומר שלהרבה מהחקירות המונחות לפתחנו יש סיכוי להתרחב לחקירה בחו"ל.

חקירה מסוג זה נפתחה במשרדנו כאשר ביום סתיו סגרירי אחד נכנסה אלינו אישה כבת 45 , מטופחת ואלגנטית עם עיניים כבויות. היא נכנסה בשתיקה והתיישבה, ולאחר כמה שניות של מבוכה, ספרה שכבר כעשר שנים היא חיה לבד עם בתה, לאחר שבעלה הימאי נעלם באחת בנסיעותיו. על פי חברת הספנות שבעלה עבד עליה כקצין ימי, הבעל התפטר יום אחד וירד בנמל מרסיי. הם לא ידעו שום דבר חוץ מזה, האם למשל הייתה לו אישה אחרת? או האם הוא מצא עבודה אחרת? כלום. ירד בנמל ונעלם, והשאיר אותה לגדל לבד ילדה כבת 10.
 

השאלה הראשונה שששאלתי אותה הייתה למה עכשיו אחרי 10 שנים שהוא נעלם היא פונה למשרד חקירות? והיא ענתה תשובה מפתיעה, לאחר שהוסיפה שבזמנו נערכה חקירה משטרתית בינלאומית בנושא שלא הניבה דבר. לפני כמה ימים היא קבלה מכתב ממנו המתוארך ליום ההיעלמות, שבו הוא כותב לה שהוא החליט להתפטר מהעבודה על הספינה, כיוון שנקלעה לו עסקה מוצלחת בצרפת, שתניב לו כסף רב שיספיק לכלכל אותם ברווחה במשך הרבה שנים. את העסקה ייקח לו לסיים כמה ימים, ולאחר מכן הוא יישלח לה ולבת הקטנה כרטיסי טיסה לצרפת לצורך חופשה משותפת.

אין ספק שמכתב זה זעזע אותה לאחר שכבר בעשר השנים האחרונות מאז ההיעלמות, התרגלה לחסרון בעלה. היא אפילו כבר הוכרזה כעגונה, לאחר שכבר אפסו הסיכויים למצוא את בעלה.

ידעתי שמדובר בחקירה רחבת היקף שיכולה לקחת זמן, ועדכנתי את הלקוחה על זה, אך היא נשמעה בטוחה בעצמה, והחקירה יצאה לדרך.

הבעל עבד כקצין ימי בחברת ספנות ידועה, כך שלא היה קשה להגיע אליהם ולשלוף את כל מצבת העובדים של שנת ההעלמות. בנוסף במשרדי החברה עוד היו פקידים שהכירו את הבעל וזכרו את המקרה, ואף ידעו לתת שמות של קצינים שהיו בקשר טוב איתו. לאחר תחקיר ממושך של קצינים שהיו חברים שלו, נודע לי שמדובר היה בקצין שלא נהג לבלות הרבה במהלך השיוטים בעולם, ואף ברוב המקרים לא ירד מהספינה לבלות עם שאר חברי הצוות בנמלים המקומיים, ובמקום העדיף להישאר בספינה ולצפות בטלוויזיה או לכתוב מכתבים לאשתו. פרט שהוסיף עוד מסתורין לסיפור המכתב, על עסקה מוצלחת ועל ההתלהבות שלו ללכת על העסקה, שכן נדמה היה שמדובר בגבר שלא נתפש להרפתקאות.

 

לאחר שגמרתי לתחקר את כל הקצינים שהיו בתקופתו, ראיתי שברשימת מצבת העובדים שניתנה לי על ידי חברת הספנות, נמצאת גם רשימת עובדי הסיפון והמכונאים של הספינה, שאתם לבטח לא התרועע. ביני לביני הימרתי שהמשטרה לא טרחה לתחקר אותם, כיוון שהניחה מראש שקצינים לא מתרועעים עם מכונאים ואנשי סיפון, והחלטתי ללכת לחקור אותם אחד אחד.
 

ההימור הצליח. גיליתי שבזמן שחבריו הקצינים ירדו לבלות בנמלים, הבעל היה משחק קלפים עם קבוצת מכונאים שהייתה משחקת קבוע. ובנוסף שהיה שחקן גרוע שצבר חובות רבים לאחד המכונאים שהיה דמות מעוררת אימה. הנחתי שזו הייתה הסיבה מדוע היה צריך כסף רב בזמן קצר, ולכן אותה העסקה. אך למה נעלם? שאלה זו נותרה פתוחה.  

 

 

אותו מכונאי מעורר אימה נפטר, אך מדברי המכונאים האחרים נודע לי שהיה לו שותף שני בעסקים. וכאן החל החלק השני של החקירה במרסיי . בעזרת קולגה צרפתי גיליתי שלשותף השני יש בית קפה בנמל העיר, והוא נחשב לטיפוס פלילי ואכזרי במיוחד העובד עם המאפייה הקורסיקאית בעיר. מדובר היה בבית קפה של דייגים באחת הפינות החשוכות של הנמל, שהיה פתוח במשך 24 שעות, שבו היו מתקיימים משחקי קלפים והימורים לא חוקיים.

לאחר חקירה של המקום במשך כמה ימים, נתקלתי די בהפתעה בכניסה האחורית לבית קפה, בדמות מוכרת שהכניסה ארגזים לבית קפה. זקן ארוך ומדובלל עיטר את פניה, אך העיניים הכחולות והמצח הארוך התאימו לתמונה. זה היה הבעל. כמובן שבאותו רגע רציתי לשאול אותו מהו הוא עושה שם, ולמה נעלם לעשר שנים. אך ידעתי שזו לא הדרך.
 

לאחר מעקב צמוד גיליתי שכל היום הוא עובד בפריקת ארגזים ( חשודים) אל תוך הבית קפה, ובערב לפני השינה הוא יושב עם אחד העובדים ושותה קצת, כנראה ישראלי לשעבר. בלילה הוא יישן במרתף מתחת לבית קפה, לאחר שסוגרים עליו את הדלת. למחרת ארבתי לו באחת הפינות, ולאחר שנותר לבד נעמדתי מולו וסיפרתי לו מי אני.  

מסתבר שהוא נפל קורבן לאנשים אכזריים במיוחד, שכאשר הפסיד להם המון כסף בקלפים, הכריחו אותו לבצע עסקה פלילית עבורם שלא צלחה. ובעקבות כישלון העסקה הכריחו אותו לעבוד אצלם בשכר מועט, עד שיישלם את כל העסקה. הם איימו עליו שאם ינסה לברוח, או יילך למשטרה הם יהרגו אותו.

 

את המכתב שלח אחד העובדים שהתחבר עם הבעל וריחם עליו לאחר ששמע את סיפורו. אותו חבר ניסה לשכנע את הבעל במשך שנים שייצור קשר עם אשתו כדי שתעזור לו. אך הבעל, גם מתוך בושה וגם מתוך פחד לא הסכים. אמנם החבר ריחם על הבעל, אך ידע מה יהיה גורלו אם ייקח יוזמה ויגלה למשטרה או לאשתו של הבעל על מצבו.

המפנה התרחש כאשר אותו עובד מצא את המכתב מתחת למיטת הבעל. הוא הבין שנקרתה בפניו הזדמנות לשלוח סימן חיים מבלי להשאיר יותר עקבות שיגלו אותו, ולקוות שסימן חיים זה ייפול בידי חוקר פרטי טוב שימצא את הבעל האובד.
 

המפגש

 

האישה הייתה מרשימה. היא קבלה את המידע בשקט, פניה לא זעו. מעולם לא נתקלתי בארשת פנים קפואה כזאת. לאחר שסיימתי ומסרתי לה את כל החומר, לא התאפקתי ושאלתי אותה מה היא הולכת לעשות? והיא ענתה ללא היסוס, להחזיר אותו. ואכן, ללא פחד כל שהוא, היא נסעה לצרפת, פנתה למשטרה המקומית, ובמהלכים שהזכירו לא פחות מסרט פעולה, היא חילצה את בעלה והחזירה אותו הביתה.