פרשת כרטיסי האשראי בפאב החיפאי
מקרה גנבה
מדי ערב, בעיקר בימי חמישי ושישי, מתקבצים עשרות צעירים בפאב של דני במרכז הכרמל. הפאב של דני ש', הוא מקום מפגש קבוע של צעירים חיפאיים או כאלה הגרים באזור חיפה, שאוהבים לשבת על כוס משקה ולהעביר ערב נעים בשיחה, בשתיית משקאות אלכוהוליים, בשמיעת מוסיקה טובה, לפעמים בליווי של ארוחה קלה. הפאב פתוח מדי יום עד שש בבוקר, חוץ מימי ראשון.
חוץ מדני, עובדים בפאב ארבעה ברמנים וותיקים, ושלוש מלצריות. בזמן האחרון, הוא הוסיף עוד שני ברמנים חדשים, כדי להוריד קצת מהעומס מכתפיהם של הברמנים הוותיקים.
הפאב פעיל משעה 12:00 בצהריים ועד שש בבוקר. בשעות הצהריים הפאב מגיש ארוחת צהריים עסקית ללקוחות קבועים או מזדמנים שעובדים באזור. בערב, הפאב תמיד מלא, כשישנם בליינים שהולכים הביתה, רק כשדני סוגר עליהם את דלתות הפאב. כולם מכירים את כולם, היחסים בין הלקוחות ואנשי הבר, קרובים וחמים.
את הסיבה להגעתו אל משרדי, משרד חקירות "אמנון רודס", הציג דני לאחר כמה דקות שסיפר לי על הפאב. לפני זמן מה, פנו אליו מספר לקוחות וטענו שבזמן שהם ישבו בפאב, חשבונות הבנק שלהם חויבו במשיכות של מאות שקלים. הלקוחות המופתעים מהמשיכות המרובות, הבחינו שהמשיכות בוצעו בזמן שהם ישבו בפאב.
דני חש אי נעימות רבה כלפי הלקוחות, שהעדיפו לפנות ישירות לדני בלי לערב את המשטרה. יחסיהם המצוינים עם בעל הפאב, עכבו את החלטתם לפנות מיידית למשטרה. הם קיוו שדני יצליח לגלות בעצמו את האמת, ואם תהיה לו אפשרות כזאת, שיחזיר להם את הכסף שנלקח מהם במרמה.
מאחר שדני העדיף שאדם בעל ניסיון יבדוק את הפרשה, הוא העדיף לפנות אליי, שאני אעשה את הבדיקה.
סיכמנו שאתחיל להגיע לפאב מדי ערב למחרת היום. זאת הייתה האפשרות הנכונה ביותר כדי לגלות את האמת.
ביום שני בערב, הגעתי בפעם הראשונה לפאב של דני. הגעתי עם שני חבר'ה מהמשרד, אבי ודנה, הזמנו משקאות וארוחה קלה, והעברנו את הערב בנעימים.
כל אחד מאיתנו שילם על ההזמנה שלו. למחרת בדקנו אם היו חיובים בחשבונות, והכל היה תקין. עד שהגיע ערב יום שלישי. הפעם, הזמנו כל אחד ארוחה ומספר משקאות נוספים. המלצרית אספה את כרטיסי האשראי שלנו, והפעם לקח לה הרבה זמן להחזיר לנו אותם. סימנתי לחבריי, לבדוק באיזו שעה היא לקחת מאיתנו את הכרטיסים.
וכפי שחשדתי, לא סתם חיכינו הרבה זמן עד שהם הוחזרו אלינו.
כפי ששיערנו שיקרה, לשלושתנו הופיעו משיכות כסף מהחשבון כבר למחרת היום. עדכנתי את דני לגבי החשיפה שלנו, וביקשתי ממנו שיעביר לי את השמות של מי שעבדו אתמול בערב וטיפלו בנו.
דני העביר לי את השמות של המלצרית שלקחת מאיתנו את הכרטיסים, ושל הברמן שהעביר את החיוב. המלצרית, ספיר, סטודנטית למשפטים, בחורה רצינית, עובדת כשנתיים בפאב, והיא, אחת העובדות האהודות והיציבות של הפאב. הברמן, אלדד, הוא עובד למעלה מחצי שנה בפאב, בחור חביב, סימפטי, יעיל, שאוהב להתלבש יפה ופלרטטן לא קטן. דרך אגב, הוא אחיו של מנהל הפיצוצייה הצמודה לפאב.
בדקתי את הרקע של המלצרית והברמן, ולא הייתי צריך להתעמק יותר מדי, כדי לדעת מי עומד מאחורי משיכות הבנק הכרטיסים.
בהמשך לחקירה שלי, הגעתי באחד הימים בבוקר, עוד לפני שעות הפעילות של הפאב, לפיצוציה. זכרתי שבאחד הימים שהגעתי לפאב, נעצרתי ליד הפיצוצייה ומשכתי כסף בכספומט הממוקם בפיצוציה. הסתכלתי על המצלמות הפזורות במקום, ומיד הבנתי את מתכון הפעילות של שני האחים.
ניגשתי לדני, וביקשתי ממנו, להתקין מצלמה ביציאה האחורית של הפאב. דני הקפיד על מצלמת אבטחה בכניסה הראשית, אך וויתר על מצלמה ביציאה האחורית.
עוד באותו היום התקנתי את המצלמה. למחרת בבוקר, ישבנו דני, אני, אבי ודנה צפינו בהתרחשויות המעניינות שהתגלו בסרטי המעקב.
בשעות אחר הצהריים, לפני שאלדד היה צריך להתחיל את המשמרת שלו, דני קרא לו למשרד, וביקש ממני להיות נוכח בשיחה ביניהם. הפעלתי את מכשיר ההקלטה שהכנתי מראש, ושניים מהעובדים שלי, קיבלו הנחיות שאם אלדד ינסה לברוח מהמקום, יש להם אישור ללכוד אותו, בזמן שאזמין ניידת משטרה.
אלדד, שלא חשד בדבר, היה מופתע מאד, כשדני החל להריץ את הסרט שהורד ממצלמת האבטחה. בסרט רואים כיצד, דני אוחז במספר כרטיסי אשראי, יוצא במהירות מהיציאה האחורית וניגש לפיצוצייה הצמודה לפאב. הוא מעביר את הכרטיסים לאחיו שנמצא בעמדת הקופה של הפיצוצייה, מחכה כמה דקות, ולאחר מכן, חוזר לפאב.
כשאחת המלצריות מתקרבת לעמדת הברמן, הוא מוסר לה את הכרטיסים והיא מחזירה אותם לבעליהם עם החשבוניות לתשלום. המלצריות אינן חושדות בדבר. מבחינתן, הכרטיסים שימשו לחיוב הלקוחות עבור שירותים שהם קיבלו בפאב.
אלדד, שהבין מהר מאד, שדני עלה על התרמית שלו ושל אחיו, הסתכל מסביב וראיתי שהוא מחפש דרך להימלט מהמקום. אך הוא הבין מהר מאד, שבריחה אולי תעכב את מעצרו, אך לא להרבה זמן.
לבסוף, הוא הודה, שהוא ואחיו, שמחזיק מכשיר כספומט ידני בפיצוצייה, יכולים להרוויח הרבה כסף מלקוחות הפאב מבלי שהם ישימו לב. לרוב, לקוחות הפאב היו נכנסים לפיצוצייה ומושכים כסף.
באמצעות מצלמות האבטחה של הפיצוצייה אפשר היה לזהות את הקוד הסודי שהם הקישו בזמן המשיכה. אלדד היה מסמן אילו לקוחות היו מושכים כסף לפני הכניסה לפאב, וכשהיה מקבל לידיו את כרטיסי האשראי שלהם, היה ממהר לפיצוצייה, ובעזרת צילומי האבטחה, הם היו מושכים כסף מחשבונות הלקוחות התמימים.
ניידות המשטרה, שעמדו ליד הפאב והפיצוצייה, עצרו את אלדד ואת אחיו, והם נלקחו לחקירה משטרתית לאחר שדני הגיש תלונה במשטרה על גניבה.
דני שהרגיש לא נעים כלפי הלקוחות שאלדד גנב מכרטיסי האשראי שלהם, החליט לפצות אותם באופן חד פעמי בבילוי על חשבון הבית. הפעם, כשהוא גייס ברמן חדש לעבודה, הוא דאג שלא יהיו לו אחים בסביבה, בטח שלא כאלה עם פיצוצייה צמודה לפאב.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
מדי ערב, בעיקר בימי חמישי ושישי, מתקבצים עשרות צעירים בפאב של דני במרכז הכרמל. הפאב של דני ש', הוא מקום מפגש קבוע של צעירים חיפאיים או כאלה הגרים באזור חיפה, שאוהבים לשבת על כוס משקה ולהעביר ערב נעים בשיחה, בשתיית משקאות אלכוהוליים, בשמיעת מוסיקה טובה, לפעמים בליווי של ארוחה קלה. הפאב פתוח מדי יום עד שש בבוקר, חוץ מימי ראשון.
חוץ מדני, עובדים בפאב ארבעה ברמנים וותיקים, ושלוש מלצריות. בזמן האחרון, הוא הוסיף עוד שני ברמנים חדשים, כדי להוריד קצת מהעומס מכתפיהם של הברמנים הוותיקים.
הפאב פעיל משעה 12:00 בצהריים ועד שש בבוקר. בשעות הצהריים הפאב מגיש ארוחת צהריים עסקית ללקוחות קבועים או מזדמנים שעובדים באזור. בערב, הפאב תמיד מלא, כשישנם בליינים שהולכים הביתה, רק כשדני סוגר עליהם את דלתות הפאב. כולם מכירים את כולם, היחסים בין הלקוחות ואנשי הבר, קרובים וחמים.
את הסיבה להגעתו אל משרדי, משרד חקירות "אמנון רודס", הציג דני לאחר כמה דקות שסיפר לי על הפאב. לפני זמן מה, פנו אליו מספר לקוחות וטענו שבזמן שהם ישבו בפאב, חשבונות הבנק שלהם חויבו במשיכות של מאות שקלים. הלקוחות המופתעים מהמשיכות המרובות, הבחינו שהמשיכות בוצעו בזמן שהם ישבו בפאב.
דני חש אי נעימות רבה כלפי הלקוחות, שהעדיפו לפנות ישירות לדני בלי לערב את המשטרה. יחסיהם המצוינים עם בעל הפאב, עכבו את החלטתם לפנות מיידית למשטרה. הם קיוו שדני יצליח לגלות בעצמו את האמת, ואם תהיה לו אפשרות כזאת, שיחזיר להם את הכסף שנלקח מהם במרמה.
מאחר שדני העדיף שאדם בעל ניסיון יבדוק את הפרשה, הוא העדיף לפנות אליי, שאני אעשה את הבדיקה.
סיכמנו שאתחיל להגיע לפאב מדי ערב למחרת היום. זאת הייתה האפשרות הנכונה ביותר כדי לגלות את האמת.
ביום שני בערב, הגעתי בפעם הראשונה לפאב של דני. הגעתי עם שני חבר'ה מהמשרד, אבי ודנה, הזמנו משקאות וארוחה קלה, והעברנו את הערב בנעימים.
כל אחד מאיתנו שילם על ההזמנה שלו. למחרת בדקנו אם היו חיובים בחשבונות, והכל היה תקין. עד שהגיע ערב יום שלישי. הפעם, הזמנו כל אחד ארוחה ומספר משקאות נוספים. המלצרית אספה את כרטיסי האשראי שלנו, והפעם לקח לה הרבה זמן להחזיר לנו אותם. סימנתי לחבריי, לבדוק באיזו שעה היא לקחת מאיתנו את הכרטיסים.
וכפי שחשדתי, לא סתם חיכינו הרבה זמן עד שהם הוחזרו אלינו.
כפי ששיערנו שיקרה, לשלושתנו הופיעו משיכות כסף מהחשבון כבר למחרת היום. עדכנתי את דני לגבי החשיפה שלנו, וביקשתי ממנו שיעביר לי את השמות של מי שעבדו אתמול בערב וטיפלו בנו.
דני העביר לי את השמות של המלצרית שלקחת מאיתנו את הכרטיסים, ושל הברמן שהעביר את החיוב. המלצרית, ספיר, סטודנטית למשפטים, בחורה רצינית, עובדת כשנתיים בפאב, והיא, אחת העובדות האהודות והיציבות של הפאב. הברמן, אלדד, הוא עובד למעלה מחצי שנה בפאב, בחור חביב, סימפטי, יעיל, שאוהב להתלבש יפה ופלרטטן לא קטן. דרך אגב, הוא אחיו של מנהל הפיצוצייה הצמודה לפאב.
בדקתי את הרקע של המלצרית והברמן, ולא הייתי צריך להתעמק יותר מדי, כדי לדעת מי עומד מאחורי משיכות הבנק הכרטיסים.
בהמשך לחקירה שלי, הגעתי באחד הימים בבוקר, עוד לפני שעות הפעילות של הפאב, לפיצוציה. זכרתי שבאחד הימים שהגעתי לפאב, נעצרתי ליד הפיצוצייה ומשכתי כסף בכספומט הממוקם בפיצוציה. הסתכלתי על המצלמות הפזורות במקום, ומיד הבנתי את מתכון הפעילות של שני האחים.
ניגשתי לדני, וביקשתי ממנו, להתקין מצלמה ביציאה האחורית של הפאב. דני הקפיד על מצלמת אבטחה בכניסה הראשית, אך וויתר על מצלמה ביציאה האחורית.
עוד באותו היום התקנתי את המצלמה. למחרת בבוקר, ישבנו דני, אני, אבי ודנה צפינו בהתרחשויות המעניינות שהתגלו בסרטי המעקב.
בשעות אחר הצהריים, לפני שאלדד היה צריך להתחיל את המשמרת שלו, דני קרא לו למשרד, וביקש ממני להיות נוכח בשיחה ביניהם. הפעלתי את מכשיר ההקלטה שהכנתי מראש, ושניים מהעובדים שלי, קיבלו הנחיות שאם אלדד ינסה לברוח מהמקום, יש להם אישור ללכוד אותו, בזמן שאזמין ניידת משטרה.
אלדד, שלא חשד בדבר, היה מופתע מאד, כשדני החל להריץ את הסרט שהורד ממצלמת האבטחה. בסרט רואים כיצד, דני אוחז במספר כרטיסי אשראי, יוצא במהירות מהיציאה האחורית וניגש לפיצוצייה הצמודה לפאב. הוא מעביר את הכרטיסים לאחיו שנמצא בעמדת הקופה של הפיצוצייה, מחכה כמה דקות, ולאחר מכן, חוזר לפאב.
כשאחת המלצריות מתקרבת לעמדת הברמן, הוא מוסר לה את הכרטיסים והיא מחזירה אותם לבעליהם עם החשבוניות לתשלום. המלצריות אינן חושדות בדבר. מבחינתן, הכרטיסים שימשו לחיוב הלקוחות עבור שירותים שהם קיבלו בפאב.
אלדד, שהבין מהר מאד, שדני עלה על התרמית שלו ושל אחיו, הסתכל מסביב וראיתי שהוא מחפש דרך להימלט מהמקום. אך הוא הבין מהר מאד, שבריחה אולי תעכב את מעצרו, אך לא להרבה זמן.
לבסוף, הוא הודה, שהוא ואחיו, שמחזיק מכשיר כספומט ידני בפיצוצייה, יכולים להרוויח הרבה כסף מלקוחות הפאב מבלי שהם ישימו לב. לרוב, לקוחות הפאב היו נכנסים לפיצוצייה ומושכים כסף.
באמצעות מצלמות האבטחה של הפיצוצייה אפשר היה לזהות את הקוד הסודי שהם הקישו בזמן המשיכה. אלדד היה מסמן אילו לקוחות היו מושכים כסף לפני הכניסה לפאב, וכשהיה מקבל לידיו את כרטיסי האשראי שלהם, היה ממהר לפיצוצייה, ובעזרת צילומי האבטחה, הם היו מושכים כסף מחשבונות הלקוחות התמימים.
ניידות המשטרה, שעמדו ליד הפאב והפיצוצייה, עצרו את אלדד ואת אחיו, והם נלקחו לחקירה משטרתית לאחר שדני הגיש תלונה במשטרה על גניבה.
דני שהרגיש לא נעים כלפי הלקוחות שאלדד גנב מכרטיסי האשראי שלהם, החליט לפצות אותם באופן חד פעמי בבילוי על חשבון הבית. הפעם, כשהוא גייס ברמן חדש לעבודה, הוא דאג שלא יהיו לו אחים בסביבה, בטח שלא כאלה עם פיצוצייה צמודה לפאב.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
