פרשת הארגזים עם התחתית הכפולה
בדיקת פוליגרף
איתן ורמי ס' מנהלים את העסק המשפחתי כבר מספר שנים. הם בעלי מפעל למוצרי טקסטיל המתמחה בייצור של כלי מיטה, מגבות, חלוקי אמבטיה וכו'. איתן הוא יו"ר דירקטוריון החברה. הוא אחראי על מציאת לקוחות חדשים, שימורם, ושמירה על תדמית החברה.
הוא גם האיש שאחראי על שיווק מוצרי החברה לחו"ל, אפשר להגיד שבהצלחה מרובה. רמי, האח הצעיר, אחראי על הקו העיצובי של מוצרי החברה, על נושאי הלוגיסטיקה וגיוס עובדים חדשים. את רוב ההחלטות מקבלים שני האחים לפני שהם פונים לחברי הדירקטוריון. חשוב לציין שהמילה האחרונה לגבי כל החלטה, תמיד נתונה בידיו של איתן, האח הבכור.
יחסי העבודה בין האחים מצוינים, העבודה ביניהם זורמת ואין ביניהם כמעט אף פעם, חילוקי דעות. אך היחסים האישיים ביניהם פחות זורמים ופחות חמים. עוד כשהיו ילדים צעירים בבית הוריהם, היה ניכר שיש ביניהם תחרות קשה, ורק בשל היותו איתן גדול מאחיו בשנתיים, הוא זה שקיבל את התפקיד הבכיר יותר בניהול החברה.
מעבר להיותו הבן הבכור, איתן ניחן בתכונות של מנהל שמסוגל להגיע להחלטות חשובות, כשהא גם מגלה יחסי אנוש מעולים כלפי העובדים ושותפים לעסקים.
הסיבה לפנייתו של איתן אליי לפני מספר חודשים היה חשד מבוסס, שנעשו מספר ניסיונות של גניבה של סחורות מהמפעל. אחד ממנהלי המחסנים הוותיקים, שם לב שיש אי התאמה בין הכמויות שיצאו ממכונות הייצור לבין הסחורה המונחת על המדפים. הוא ביקש לדבר ישירות עם יו"ר החברה, כי הוא חשש שהמקרים לא ייפסקו בעתיד הקרוב.
כחלק ממדיניות המפעל, דלת היו"ר תמיד פתוחה לכל עובד. איתן מעולם לא שכח שחלק מהעובדים במפעל התחילו את דרכם יחד עם אביו, לפני כ-40 כשהוא הקים את המפעל בעשר אצבעותיו.
במקום לפנות למשטרה, איתן החליט לפנות לחוקר פרטי, שינהל את החקירה ברגישות ובדיסקרטיות, על מנת, שאם יתברר שנפלה טעות ולא נגנבה סחורה מהמחסנים, לא ייגרם נזק תדמיתי לחברה, וגם כדי לא להלחיץ את כלל העובדים במפעל.
בהתחלה איתן החליט לא לעדכן את הדירקטוריון בחשדות שהובאו אליו, רק את אחיו ואת מנהל החשבונות של החברה, שהיה צריך לאשר את ההוצאה הכספית וגם להעביר לי מידע על תנועות כספיות במפעל.
הייתה לי תחושה שמכת הגניבות שהתחילה במפעל, הייתה יותר קשורה למאבקים פנימיים ופחות למניעים פליליים טהורים.
לאחר שהתברר לי שאכן היו מספר מקרים של גניבת סחורה, ביקשתי מאיתן שיאשר לי לזמן מספר אנשים לבדיקת פוליגרף, כולל המוביל שעובד עם החברה שהוא אחראי להפצת הסחורה בין לקוחותיה הרבים.
איתן אישר את בקשתי מיידית, אך הופתע למדי, כשראה בין שמות האנשים המתבקשים להגיע לבדיקת פוליגרף, את שמו של אחיו, מנכ"ל החברה.
הוא שאל אותי, האם נחוץ שאדם כה בכיר בחברה, שהוא למעשה, הבעלים שלה, יהיה גם בין הנחקרים. הסברתי לו שזה הכרחי ביותר, ואת הסיבות לכך, הוא יקבל מיד אחרי ביצוע בדיקת הפוליגרף.
רמי לא הראה את אי שביעות רצונו כלפי חוץ, מהדרישה שיתייצב לבדיקת הפוליגרף, למרות שהייתי בטוח שאיתן שמע את דעתו האמיתית של רמי בשיחה בארבע עיניים. כמה שעות לפני הבדיקה, איתן התקשר אליי וסיפר לי שרמי הסכים לגשת לבדיקת הפוליגרף, רק בגלל שאיתן הבהיר לו, שאם הוא יסרב, איתן יצטרך לערב את המשטרה בחקירה. כנראה שהנימוק שהוא הציג, הצליח לשכנע את רמי להגיע לבדיקה.
זומנו לבדיקת הפוליגרף, 5 אנשים. אחד מעובדי האריזה, מנהל תחום האריזה, מוביל הסחורות, האדם שאחראי על מצלמות האבטחה במפעל, ורמי ס', מנכ"ל החברה. האנשים הראשונים שנבדקו, נמצאו דוברי אמת, ואלה היו: עובד האריזה, מנהל מתחום האריזה והאחראי על מצלמות האבטחה במפעל.
כמובן שכל אחד מהאנשים קיבל שאלות אחרות, ומכיוון שחשדתי רק בשני אנשים, כל אחד מהם מעורב בפרשה ממניעים אחרים, הכנתי עבור כל אחד מהם את השאלות המתאימות.
הם אפילו לא היו מודעים באילו שאלות הם כשלו, אך אני, שהספקתי לגלות כמה פרטים מעניינים על העבר של שני האנשים, כולל עברם המשותף, ידעתי לאן אני רוצה להוביל את חקירת המקרה.
בחדר החקירות, במכון הפוליגרף, ישבנו שלושה אנשים. אני, מנהל האריזה, שלמה נ', ומנכ"ל החברה, רמי. הם לא ידעו שמעבר לחלון הזכוכית, שנראה כמו חלון רגיל, ישבו מספר אנשים, והם: עו"ד החברה, שלום ר', איתן ונציג של המשטרה, וצפו בחקירה שהתנהלה בחדר הסמוך.
שאלתי את שני הנחקרים האם הם הכירו אחד את השני, לפני שנוצר ביניהם קשר עסקי. שניהם שללו כל היכרות קודמת ביניהם. הבטתי בהם ארוכות, ושלפתי מהתיק שלי, תיקייה שהייתה עמוסה במסמכים.
הם הביטו בי במבט שואל וציפו שאמשיך בדבריי.
מתוך התיקייה שלפתי מספר תמונות. הצגתי בפניהם תמונות בשחור לבן, שצולמו לפני כשלושים שנה בבסיס צבאי בדרום.
גרסאות צעירות של שני הגברים, מופיעות על התצלומים. שניהם נראים מחובקים ומחויכים בתמונות. שניהם קצינים צעירים, שכל אחד מהם עוסק בתחום אחר של לוגיסטיקה. איתן, היה קצין התחזוקה בבסיס ושלמה, היה קצין הרכב.
הם נראו נבוכים מהתגלית שלי, אך לא אמרו דבר.
התקדמתי עם החקירה שלי. הזכרתי להם את התקופה, ששניהם דאגו שמשאיות צבאיות עמוסות בציוד בניין ייצאו בשעות הלילה לאתר בנייה באזור באר שבע, אתר בניין שהקבלן שהיה אחראי על בנייתו, היה דודו של שלמה.
תמורת תשלום נדיב, שני הצעירים העבירו חומרי בנייה בסיסיים ויקרים, כמו חול ומלט, לאתר הבנייה. הם גיבו אחד את השני, ואף אחד לא עלה על הגניבות שלהם.
את המידע על האירועים שהתרחשו בעת שירותם הצבאי, קיבלתי מחבר ששירת באותה תקופה בבסיס והיה מעורב בחקירה של גניבות הציוד. השניים הצליחו להינצל מהעמדה לדין, רק בזכות הגיבוי ההדדי שהם העניקו אחד לשני, וגם, בזכות שוחד שהם שילמו למספר חיילים בבסיס שחיזקו את הגרסה שלהם. הסקתי מתוך כל מה שלמדתי על ההתקשרות בין שני הגברים, ששלמה, שבמשך השנים לא הצליח לבנות את עצמו מבחינה כלכלית, חזר לחייו של רמי, אחרי שנים ארוכות, כדי לסחוט את המנכ"ל המצליח.
רמי, שרצה להפיל את אחיו ולקבל את התפקיד שלו, הגה את הרעיון של גניבת הסחורות מהמפעל כדי לייצר תמונה שאיתן נכשל בתפקידו כיו"ר של החברה, יו"ר שאינו מסוגל למנוע מכת גניבות. רמי היה בטוח שדירקטוריון החברה, שהיה מורכב מכמה אנשים שלא ממש התלהבו מהניהול של איתן, והיו מאד מיודדים עם רמי, יצביע להדחתו של איתן ויבחר ברמי שיחליף אותו.
אך תוצאות החקירה של המקרה, וגילוי הקשר בין רמי לבין שלמה, טרפו את הקלפים נגד המזימה, ולא רק שהיא כשלה, רמי ושלמה עמדו להיות נאשמים במספר עבירות פליליות שדינן הוא ישיבה של מספר שנים בכלא.
שלמה עוד ניסה להתגונן וטען שהכל סיפורים ושאין לי הוכחות ממה שקרה בבסיס, ושגם אין לי הוכחות לגבי הגניבות מהמפעל.
בשני המקרים שלמה טעה. לאחר חקירה קצרה, אך ממוקדת הצלחתי לגלות שני חיילים שיהיו מוכנים להעיד שהם קיבלו שוחד כדי לטשטש מעשיהם הפליליים של שני הקצינים. למרות שמקרי הגניבות בצה"ל חלה עליהם חוק ההתיישנות, הם בעיקר נועדו לשמש כראיות על החיבור בין שני הגברים. ולגבי ההוכחות לגל הגניבות הנוכחי, גיליתי שמישהו טיפל במצלמות האבטחה בזמן ששלמה העביר סחורות בארגזים הכפולים במשאית שלו. רק לאדם אחד נוסף הייתה גישה לקודים של מצלמות האבטחה, וזה היה, רמי, מנכ"ל החברה.
שניהם נותרו על מושביהם, בזמן שמספר שוטרים, שהוזמנו ע"י איתן, נכנסו לחדר החקירות. הם הקריאו לרמי ולשלמה את זכויותיהם ומיד לאחר מכן, הם הובלו לניידות המשטרה.
הצטערתי מאד עבור איתן, שתחושת הנבגדות שלו ניכרה היטב על פניו. כנראה שאת התדמית הנקייה של מפעל חייו של אביו, הוא הצליח להציל, אך הנזק החמור שנגרם לקשר המשפחתי עם אחיו ומשפחתו, דבר לא יוכל למנוע או לתקן אותו.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
איתן ורמי ס' מנהלים את העסק המשפחתי כבר מספר שנים. הם בעלי מפעל למוצרי טקסטיל המתמחה בייצור של כלי מיטה, מגבות, חלוקי אמבטיה וכו'. איתן הוא יו"ר דירקטוריון החברה. הוא אחראי על מציאת לקוחות חדשים, שימורם, ושמירה על תדמית החברה.
הוא גם האיש שאחראי על שיווק מוצרי החברה לחו"ל, אפשר להגיד שבהצלחה מרובה. רמי, האח הצעיר, אחראי על הקו העיצובי של מוצרי החברה, על נושאי הלוגיסטיקה וגיוס עובדים חדשים. את רוב ההחלטות מקבלים שני האחים לפני שהם פונים לחברי הדירקטוריון. חשוב לציין שהמילה האחרונה לגבי כל החלטה, תמיד נתונה בידיו של איתן, האח הבכור.
יחסי העבודה בין האחים מצוינים, העבודה ביניהם זורמת ואין ביניהם כמעט אף פעם, חילוקי דעות. אך היחסים האישיים ביניהם פחות זורמים ופחות חמים. עוד כשהיו ילדים צעירים בבית הוריהם, היה ניכר שיש ביניהם תחרות קשה, ורק בשל היותו איתן גדול מאחיו בשנתיים, הוא זה שקיבל את התפקיד הבכיר יותר בניהול החברה.
מעבר להיותו הבן הבכור, איתן ניחן בתכונות של מנהל שמסוגל להגיע להחלטות חשובות, כשהא גם מגלה יחסי אנוש מעולים כלפי העובדים ושותפים לעסקים.
הסיבה לפנייתו של איתן אליי לפני מספר חודשים היה חשד מבוסס, שנעשו מספר ניסיונות של גניבה של סחורות מהמפעל. אחד ממנהלי המחסנים הוותיקים, שם לב שיש אי התאמה בין הכמויות שיצאו ממכונות הייצור לבין הסחורה המונחת על המדפים. הוא ביקש לדבר ישירות עם יו"ר החברה, כי הוא חשש שהמקרים לא ייפסקו בעתיד הקרוב.
כחלק ממדיניות המפעל, דלת היו"ר תמיד פתוחה לכל עובד. איתן מעולם לא שכח שחלק מהעובדים במפעל התחילו את דרכם יחד עם אביו, לפני כ-40 כשהוא הקים את המפעל בעשר אצבעותיו.
במקום לפנות למשטרה, איתן החליט לפנות לחוקר פרטי, שינהל את החקירה ברגישות ובדיסקרטיות, על מנת, שאם יתברר שנפלה טעות ולא נגנבה סחורה מהמחסנים, לא ייגרם נזק תדמיתי לחברה, וגם כדי לא להלחיץ את כלל העובדים במפעל.
בהתחלה איתן החליט לא לעדכן את הדירקטוריון בחשדות שהובאו אליו, רק את אחיו ואת מנהל החשבונות של החברה, שהיה צריך לאשר את ההוצאה הכספית וגם להעביר לי מידע על תנועות כספיות במפעל.
הייתה לי תחושה שמכת הגניבות שהתחילה במפעל, הייתה יותר קשורה למאבקים פנימיים ופחות למניעים פליליים טהורים.
לאחר שהתברר לי שאכן היו מספר מקרים של גניבת סחורה, ביקשתי מאיתן שיאשר לי לזמן מספר אנשים לבדיקת פוליגרף, כולל המוביל שעובד עם החברה שהוא אחראי להפצת הסחורה בין לקוחותיה הרבים.
איתן אישר את בקשתי מיידית, אך הופתע למדי, כשראה בין שמות האנשים המתבקשים להגיע לבדיקת פוליגרף, את שמו של אחיו, מנכ"ל החברה.
הוא שאל אותי, האם נחוץ שאדם כה בכיר בחברה, שהוא למעשה, הבעלים שלה, יהיה גם בין הנחקרים. הסברתי לו שזה הכרחי ביותר, ואת הסיבות לכך, הוא יקבל מיד אחרי ביצוע בדיקת הפוליגרף.
רמי לא הראה את אי שביעות רצונו כלפי חוץ, מהדרישה שיתייצב לבדיקת הפוליגרף, למרות שהייתי בטוח שאיתן שמע את דעתו האמיתית של רמי בשיחה בארבע עיניים. כמה שעות לפני הבדיקה, איתן התקשר אליי וסיפר לי שרמי הסכים לגשת לבדיקת הפוליגרף, רק בגלל שאיתן הבהיר לו, שאם הוא יסרב, איתן יצטרך לערב את המשטרה בחקירה. כנראה שהנימוק שהוא הציג, הצליח לשכנע את רמי להגיע לבדיקה.
זומנו לבדיקת הפוליגרף, 5 אנשים. אחד מעובדי האריזה, מנהל תחום האריזה, מוביל הסחורות, האדם שאחראי על מצלמות האבטחה במפעל, ורמי ס', מנכ"ל החברה. האנשים הראשונים שנבדקו, נמצאו דוברי אמת, ואלה היו: עובד האריזה, מנהל מתחום האריזה והאחראי על מצלמות האבטחה במפעל.
כמובן שכל אחד מהאנשים קיבל שאלות אחרות, ומכיוון שחשדתי רק בשני אנשים, כל אחד מהם מעורב בפרשה ממניעים אחרים, הכנתי עבור כל אחד מהם את השאלות המתאימות.
הם אפילו לא היו מודעים באילו שאלות הם כשלו, אך אני, שהספקתי לגלות כמה פרטים מעניינים על העבר של שני האנשים, כולל עברם המשותף, ידעתי לאן אני רוצה להוביל את חקירת המקרה.
בחדר החקירות, במכון הפוליגרף, ישבנו שלושה אנשים. אני, מנהל האריזה, שלמה נ', ומנכ"ל החברה, רמי. הם לא ידעו שמעבר לחלון הזכוכית, שנראה כמו חלון רגיל, ישבו מספר אנשים, והם: עו"ד החברה, שלום ר', איתן ונציג של המשטרה, וצפו בחקירה שהתנהלה בחדר הסמוך.
שאלתי את שני הנחקרים האם הם הכירו אחד את השני, לפני שנוצר ביניהם קשר עסקי. שניהם שללו כל היכרות קודמת ביניהם. הבטתי בהם ארוכות, ושלפתי מהתיק שלי, תיקייה שהייתה עמוסה במסמכים.
הם הביטו בי במבט שואל וציפו שאמשיך בדבריי.
מתוך התיקייה שלפתי מספר תמונות. הצגתי בפניהם תמונות בשחור לבן, שצולמו לפני כשלושים שנה בבסיס צבאי בדרום.
גרסאות צעירות של שני הגברים, מופיעות על התצלומים. שניהם נראים מחובקים ומחויכים בתמונות. שניהם קצינים צעירים, שכל אחד מהם עוסק בתחום אחר של לוגיסטיקה. איתן, היה קצין התחזוקה בבסיס ושלמה, היה קצין הרכב.
הם נראו נבוכים מהתגלית שלי, אך לא אמרו דבר.
התקדמתי עם החקירה שלי. הזכרתי להם את התקופה, ששניהם דאגו שמשאיות צבאיות עמוסות בציוד בניין ייצאו בשעות הלילה לאתר בנייה באזור באר שבע, אתר בניין שהקבלן שהיה אחראי על בנייתו, היה דודו של שלמה.
תמורת תשלום נדיב, שני הצעירים העבירו חומרי בנייה בסיסיים ויקרים, כמו חול ומלט, לאתר הבנייה. הם גיבו אחד את השני, ואף אחד לא עלה על הגניבות שלהם.
את המידע על האירועים שהתרחשו בעת שירותם הצבאי, קיבלתי מחבר ששירת באותה תקופה בבסיס והיה מעורב בחקירה של גניבות הציוד. השניים הצליחו להינצל מהעמדה לדין, רק בזכות הגיבוי ההדדי שהם העניקו אחד לשני, וגם, בזכות שוחד שהם שילמו למספר חיילים בבסיס שחיזקו את הגרסה שלהם. הסקתי מתוך כל מה שלמדתי על ההתקשרות בין שני הגברים, ששלמה, שבמשך השנים לא הצליח לבנות את עצמו מבחינה כלכלית, חזר לחייו של רמי, אחרי שנים ארוכות, כדי לסחוט את המנכ"ל המצליח.
רמי, שרצה להפיל את אחיו ולקבל את התפקיד שלו, הגה את הרעיון של גניבת הסחורות מהמפעל כדי לייצר תמונה שאיתן נכשל בתפקידו כיו"ר של החברה, יו"ר שאינו מסוגל למנוע מכת גניבות. רמי היה בטוח שדירקטוריון החברה, שהיה מורכב מכמה אנשים שלא ממש התלהבו מהניהול של איתן, והיו מאד מיודדים עם רמי, יצביע להדחתו של איתן ויבחר ברמי שיחליף אותו.
אך תוצאות החקירה של המקרה, וגילוי הקשר בין רמי לבין שלמה, טרפו את הקלפים נגד המזימה, ולא רק שהיא כשלה, רמי ושלמה עמדו להיות נאשמים במספר עבירות פליליות שדינן הוא ישיבה של מספר שנים בכלא.
שלמה עוד ניסה להתגונן וטען שהכל סיפורים ושאין לי הוכחות ממה שקרה בבסיס, ושגם אין לי הוכחות לגבי הגניבות מהמפעל.
בשני המקרים שלמה טעה. לאחר חקירה קצרה, אך ממוקדת הצלחתי לגלות שני חיילים שיהיו מוכנים להעיד שהם קיבלו שוחד כדי לטשטש מעשיהם הפליליים של שני הקצינים. למרות שמקרי הגניבות בצה"ל חלה עליהם חוק ההתיישנות, הם בעיקר נועדו לשמש כראיות על החיבור בין שני הגברים. ולגבי ההוכחות לגל הגניבות הנוכחי, גיליתי שמישהו טיפל במצלמות האבטחה בזמן ששלמה העביר סחורות בארגזים הכפולים במשאית שלו. רק לאדם אחד נוסף הייתה גישה לקודים של מצלמות האבטחה, וזה היה, רמי, מנכ"ל החברה.
שניהם נותרו על מושביהם, בזמן שמספר שוטרים, שהוזמנו ע"י איתן, נכנסו לחדר החקירות. הם הקריאו לרמי ולשלמה את זכויותיהם ומיד לאחר מכן, הם הובלו לניידות המשטרה.
הצטערתי מאד עבור איתן, שתחושת הנבגדות שלו ניכרה היטב על פניו. כנראה שאת התדמית הנקייה של מפעל חייו של אביו, הוא הצליח להציל, אך הנזק החמור שנגרם לקשר המשפחתי עם אחיו ומשפחתו, דבר לא יוכל למנוע או לתקן אותו.
אמנון רודס חקירות-נשר
משרד:048202817. טלפון נייד:0525922245.
