תרגיל הטלפון המבריק
ברצוני לספר על מקרה של עובד זר, שהיה כמו בן משפחה במקום שהוא עבד, ובגלל אהבה נכזבת הוא הסתבך בפלילים ונאלץ לעזוב את הארץ.
מייקל אקינו (שם בדוי) עבד אצל משפחת גורן, למעלה מחמש שנים. הוא היו אהוד על כולם, במיוחד על אברהם גורן(שם בדוי), מהנדס בן 72, שבגיל 66 לקה בשבץ מוחי, שריתק אותו לצמיתות לכסא גלגלים. הרופאים הבטיחו למשפחתו של אברהם, שעם הזמן, כושר הדיבור יחזור אליו בהדרגה, אך הוא לא יוכל לשוב וללכת, ושהוא יהיה תלוי בעזרתם של אנשים אחרים.
כעבור חצי שנה לאחר שהוא יצא משיקום ארוך מבית חולים, מייקל אקינו, הפך למלווה הצמוד של אברהם. מייקל הצעיר, היה בן 24 כשהוא הגיע מהפיליפינים במיוחד כדי לטפל באברהם. במשך שנים, מייקל טיפל במסירות באברהם. לאף אחד לא היו תלונות, להפך, משפחת גורן תמכה במייקל בכל דרך אפשרית, אפילו עזרה לו להביא לביקור את אשתו הצעירה, ששהתה בארץ בערך כחודש.
לאחרונה, לפני כמספר חודשים, בני המשפחה, ובמיוחד אברהם, שמו לב שמשהו קרה למייקל. הוא נראה קצר רוח, מפוזר ולא ממוקד. מדי פעם, אברהם נאלץ לחזור על דבריו מספר פעמים, כי היה נראה שמייקל אינו מבין אותו, מצב חדש מבחינתו. אחרי כמה שבועות מהרגע שאברהם הבחין בשינוי בהתנהגותו של מייקל, אני נכנסתי לתמונה.
שמי אמנון רודס, אני חוקר פרטי ומנהל משרד חקירות העוסק במספר תחומים. משרדי "משרד חקירות אמנון רודס" מטפל במקרים של בגידות בתוך המשפחה, הונאה במשרדים, גניבות, חיפוש בני משפחה ועוד. לפני כחודש, הגיעה אליי למשרד, אשתו של אברהם גורן. ד"ר עדנה גורן(שם בדוי), רופאת עור ידועה בחיפה, הגיעה למשרדי לאחר ששמעה עליי מחברים קרובים שטיפלתי גם אצלם במקרה של עובד זר שהתנהגותו השתנתה לגמרי לאחר שהוא הסתבך בפלילים.
עדנה סיפרה לי על אברהם, שהיה במשך שנים בעל חברת הנדסה מובילה בחיפה, ושכמה חודשים אחרי שהעביר את ניהול החברה לבנו בכורו, הוא המתמוטט ברחוב עם שבץ מוחי, ורק במזל הצליחו להציל אותו. זאת הייתה מכה קשה עבור כל המשפחה, לא רק לאברהם עצמו, איש עצמאי וספורטאי מחונן עוד מימי נעוריו.
שאלתי אותה אילו שינויים חלו בהתנהגותו של מייקל שבגללם חייבים לשחרר אותו ולהביא מישהו אחר במקומו. היא נאנחה, וסיפרה שלאחרונה, נדמה שמייקל אינו שולט בתגובות שלו. הוא מגיב כמו אדם ששותה או לוקח סמים, שלחוץ מאד ונמצא במתח רב. כשהוא מטייל עם אברהם או יוצא איתו לסידורים, הוא מתנהג באופן מוזר וחשדני, כאילו שהוא חושש שמישהו עוקב אחריו.
"וזה נכון? נראה לך שמישהו עוקב אחריו? הייתכן שהוא הסתבך ומישהו עוקב אחריו?" "יכול להיות." היא ענתה לי. "בעבר הוא היה מגיע פעם בחודש לבנק ומעביר כסף למשפחתו. אך לאחרונה, מאז שהוא קיבל מכתב מהבית, הוא הפסיק ללכת לבנק, ואני מריחה מהחדר שלו, שנמצא לא הרחק מהחדר שינה שלנו, ריח של אלכוהול. הוא גם עלה במשקל בזמן האחרון, ואני קושרת את עליית המשקל לשתיית אלכוהול.
לא שאלתי אותו אם הוא שותה או שהוא הסתבך, אבל יש לי הרגשה, שהוא נמצא בצרות, ושעוד מעט, הוא לא יוכל לצאת מהתסבוכת, וגרוע מכך, הוא עלול להידרש לשלם את חובו, כשהוא מלווה את אברהם, ולגרום לפגיעה באברהם. חוץ מזה, אני רואה איך ההתנהגות שלו פוגעת במצב הכללי של אברהם, ועם המצב הזה אני לא יכולה להשלים." היא הביאה לי תמונה של מייקל, את כתובתו כשהוא ביום חופשי, ואת מספר הטלפון שלו.
החלטתי שאני מיד מתחיל לעקוב אחריו, כי הייתה לי הרגשה שהמצב אפילו יותר חמור ממה שעדנה חושבת. כמו עובדים זרים אחרים, גם מייקל היה בחופש בימי ראשון. פגשתי את עדנה לראשונה ביום חמישי, אז היו לי מעט ימים כדי לבנות תכנית מעקב אחרי מייקל.
חזותו של מייקל הייתה כחזות של פיליפינים אחרים שגרו בארץ. צבע עור צהבהב, עיניים חומות מעט מלוכסנות, שיער שחור חלק וגובה ממוצע. הוא היה חסון, כפי שדרש התפקיד, אך הבנתי למה עדנה התכוונה כשהיא אמרה שהוא שמן לאחרונה. אפשר היה לראות בבירור את כרס הבירה שנוצרה אצלו שלא תאמה את המבנה החסון והבריא של גופו.
עקבתי אחריו מהרגע שהוא יצא מבית משפחת גורן ביום ראשון בבוקר. ראיתי שהוא נכנס לבית קפה שמאד פופולארי בקרב העובדים הזרים וחיכיתי לראות את מי הוא עומד לפגוש. להפתעתי, נכנסו גבר ואישה. האישה הייתה בלונדינית, נראתה ישראלית ולגבר הייתה חזות של אדם שהגיע מחבר העמים.
לא סוג האנשים שציפיתי שמייקל התחבר אליהם. הם התיישבו מולו, ללא לחיצות ידיים אך הנהנו בראשם. הם הזמינו קפה, וכריך עבור הגבר. הם דיברו באנגלית, כל אחד במבטא שלו. אך דבר אחד סיקרן אותי מאד. מייקל לא עזב לרגע את הנייד שלו. לפי הבעת פניו בעת ההתכתבויות, כנראה שהחדשות שקיבל, לא היו מעודדות. חשבתי שזה היה עוזר לי הרבה, אם הייתי משיג את הטלפון הנייד שלו.
עלה לי רעיון מעט נועז, שמיד הגשמתי אותו. צילמתי את מייקל, מבלי שהוא ישים לב. מהתמונה שקיבלתי אפשר היה לראות איזה טלפון הוא מחזיק וגם את הנרתיק. שלחתי את התמונה לנייד של העוזר שלי וביקשתי שיגיע אליי בעוד כרבע שעה עם טלפון ונרתיק זהים. הוא הגיע בדיוק בזמן שסיכמנו עם המכשיר והנרתיק התואם. הוא שלשל לי את הטלפון לכיס של המעיל, ועזב במהירות.
חיכיתי כמה דקות אחרי שעזב והפעלתי את התכנית שלי. השולחן של מייקל, כמה מטרים מהשולחן שלי, היה שקט מאד. אך זה היה שקט מתוח, של אנשים שלא צריכים מילים כדי להבין אחד את השני.
כאשר עברתי ליד השולחן של מייקל, מעדתי קלות והפלתי שתי כוסות עם מים שהיו על השולחן, תגובתו המהירה של מייקל, מתוך רפלקס של אדם שעושה בעיקר עבודות בית, היה לתפוס את הכוסות, ברגע שהוא הניח את הנייד שלו על הברכיים, אני התכופפתי במהירות והחלפתי בין הטלפון שלו לבין הטלפון הזהה שעוזרי הביא לי. מייקל שהיה עסוק בסידור של השולחן לא הרגיש בפעולה שלי, וכעבור מספר שניות הוא אחז בנייד שלו כדי לשלוח הודעה, כנראה. עוד הספקתי לראות את הבעת פניו המופתעת, כשהבין שהטלפון שהוא מחזיק ביד, לא שייך לו. אך בינתיים, אני הספקתי לעזוב את המקום במכונית שלי.
במשרד, פענחתי את כל ההודעות באנגלית שמייקל קיבל במכשיר הנייד שלו. עדנה צדקה. מייקל היה מסובך מעל הראש עם עולם הפשע, דבר שמאד ציער אותי, כי ידעתי שהמידע שנמצא בידי, יביא לגירושו מהארץ, ויותר גרוע מכך, יאלץ את משפחת גורן למצוא עובד זר אחר.
מתוך הגינות והתחשבות על ככל השנים הטובות שהוא העניק למשפחה, עדנה החליטה שהיא רוצה קודם לדבר עם מייקל לפני שהיא פונה למשטרה. היא לא חששה שהוא יפגע בה. להפך, היא חשבה, שאולי ניתן יהיה לסגור את העניין באופן כזה, שהוא פשוט יעזוב את הארץ, מבלי שייפתח כנגדו הליך משפטי.
היא הגיעה איתו למשרדי, ללא אברהם שנשאר בבית עם בני משפחה. לפי הבעת הפנים של מייקל אפשר היה להבין שכל מה שידענו שקרה, אכן קרה.
הוא סיפר לנו שלפני מספר חודשים, הוא קיבל מכתב מאשתו, שבו היא מבקשת להתגרש ממנו. היא פגשה גבר אחר, במצב כלכלי הרבה יותר טוב ממצבו של מייקל. האיש הבטיח שאם היא תתגרש מבעלה, מייקל, הוא יתחתן איתה ויגדל איתה את התאומים שנולדו אחרי שהיא ביקרה בארץ לפני כשנתיים.
היא מאסה בחייה כאם חד הורית והיא רצתה לשפר את המצב הכלכלי שלה. מייקל, הרגיש נבגד, כמובן, אך הוא בכל רצה להמשיך בקשר עם אשלו ובבוא היום, לגדל את ילדיו. לאחר קבלת המכתב הוא נכנס למרה שחורה, וניסה לייצר הכנסות נוספות פרט למשכורת הנאה שקיבל ממשפחת גורן.
דרך עובדים זרים אחרים, הוא הגיע לאלכסיי ואדל קרניצקי, שהציעו לו להיות הסוכן הראשי של כדורי אקסטזי ליוצאי הפיליפינים שגרים באזור הצפון.
ההצעה המפתה, העבודה הפשוטה וההכנסות הגבוהות, 5% מההכנסות של אותו החודש, שהסתכמו במאות אלפי דולרים, הפכו את מייקל אקינו, עובד הזר של משפחת גורן, בחור ישר וחרוץ, לסוכן סמים בכיר בעיר חיפה.
בשלב הזה של השיחה, מייקל מירר בבכי והבין עד כמה הוא טעה ואיך הוא הסתבך באופן חמור ביותר. עדנה שאלה אם אוכל לעזור במשהו, כדי למנוע את כניסתו לכלא. הבטחתי שאנסה לברר עבורה את העניין.
פניתי לחברים במשטרת ישראל ושאלתי אותם כיצד ניתן לעזור לעובד הזר שהסתבך, כדי למנוע את כניסתו לכלא לשנים ארוכות, פה או בפיליפינים.
לאחר דיונים ארוכים, כולל עם הפרקליטות ועם גורמים במשרד הפנים הוחלט שמייקל ישמש כעד מדינה, ימסור את פרטים על האנשים שגייסו אותו ועל האנשים שהוא מכר להם את הכדורים, ושבתום המשפט, הוא יוכל לעזוב את הארץ, ללא כתב אישום. אך, לא יוכל לשוב לארץ לעולם. זאת הייתה הפשרה הטובה ביותר שניתן היה להשיג עבורו.
בימים האחרונים, הגיע עובד חדש למשפחת גורן. הפעם המשפחה בדקה היטב את הרקע המשפחתי של העובד. גבר בגיל 35 נשוי עם 5 ילדים, אשתו עובדת במשרה מלאה במפעל לשימורים.
המשפחה אישרה את הגעתו לאחר שיחת בסקייפ שנעשתה מהשגרירות במנילה.
מייקל אקינו (שם בדוי) עבד אצל משפחת גורן, למעלה מחמש שנים. הוא היו אהוד על כולם, במיוחד על אברהם גורן(שם בדוי), מהנדס בן 72, שבגיל 66 לקה בשבץ מוחי, שריתק אותו לצמיתות לכסא גלגלים. הרופאים הבטיחו למשפחתו של אברהם, שעם הזמן, כושר הדיבור יחזור אליו בהדרגה, אך הוא לא יוכל לשוב וללכת, ושהוא יהיה תלוי בעזרתם של אנשים אחרים.
כעבור חצי שנה לאחר שהוא יצא משיקום ארוך מבית חולים, מייקל אקינו, הפך למלווה הצמוד של אברהם. מייקל הצעיר, היה בן 24 כשהוא הגיע מהפיליפינים במיוחד כדי לטפל באברהם. במשך שנים, מייקל טיפל במסירות באברהם. לאף אחד לא היו תלונות, להפך, משפחת גורן תמכה במייקל בכל דרך אפשרית, אפילו עזרה לו להביא לביקור את אשתו הצעירה, ששהתה בארץ בערך כחודש.
לאחרונה, לפני כמספר חודשים, בני המשפחה, ובמיוחד אברהם, שמו לב שמשהו קרה למייקל. הוא נראה קצר רוח, מפוזר ולא ממוקד. מדי פעם, אברהם נאלץ לחזור על דבריו מספר פעמים, כי היה נראה שמייקל אינו מבין אותו, מצב חדש מבחינתו. אחרי כמה שבועות מהרגע שאברהם הבחין בשינוי בהתנהגותו של מייקל, אני נכנסתי לתמונה.
שמי אמנון רודס, אני חוקר פרטי ומנהל משרד חקירות העוסק במספר תחומים. משרדי "משרד חקירות אמנון רודס" מטפל במקרים של בגידות בתוך המשפחה, הונאה במשרדים, גניבות, חיפוש בני משפחה ועוד. לפני כחודש, הגיעה אליי למשרד, אשתו של אברהם גורן. ד"ר עדנה גורן(שם בדוי), רופאת עור ידועה בחיפה, הגיעה למשרדי לאחר ששמעה עליי מחברים קרובים שטיפלתי גם אצלם במקרה של עובד זר שהתנהגותו השתנתה לגמרי לאחר שהוא הסתבך בפלילים.
עדנה סיפרה לי על אברהם, שהיה במשך שנים בעל חברת הנדסה מובילה בחיפה, ושכמה חודשים אחרי שהעביר את ניהול החברה לבנו בכורו, הוא המתמוטט ברחוב עם שבץ מוחי, ורק במזל הצליחו להציל אותו. זאת הייתה מכה קשה עבור כל המשפחה, לא רק לאברהם עצמו, איש עצמאי וספורטאי מחונן עוד מימי נעוריו.
שאלתי אותה אילו שינויים חלו בהתנהגותו של מייקל שבגללם חייבים לשחרר אותו ולהביא מישהו אחר במקומו. היא נאנחה, וסיפרה שלאחרונה, נדמה שמייקל אינו שולט בתגובות שלו. הוא מגיב כמו אדם ששותה או לוקח סמים, שלחוץ מאד ונמצא במתח רב. כשהוא מטייל עם אברהם או יוצא איתו לסידורים, הוא מתנהג באופן מוזר וחשדני, כאילו שהוא חושש שמישהו עוקב אחריו.
"וזה נכון? נראה לך שמישהו עוקב אחריו? הייתכן שהוא הסתבך ומישהו עוקב אחריו?" "יכול להיות." היא ענתה לי. "בעבר הוא היה מגיע פעם בחודש לבנק ומעביר כסף למשפחתו. אך לאחרונה, מאז שהוא קיבל מכתב מהבית, הוא הפסיק ללכת לבנק, ואני מריחה מהחדר שלו, שנמצא לא הרחק מהחדר שינה שלנו, ריח של אלכוהול. הוא גם עלה במשקל בזמן האחרון, ואני קושרת את עליית המשקל לשתיית אלכוהול.
לא שאלתי אותו אם הוא שותה או שהוא הסתבך, אבל יש לי הרגשה, שהוא נמצא בצרות, ושעוד מעט, הוא לא יוכל לצאת מהתסבוכת, וגרוע מכך, הוא עלול להידרש לשלם את חובו, כשהוא מלווה את אברהם, ולגרום לפגיעה באברהם. חוץ מזה, אני רואה איך ההתנהגות שלו פוגעת במצב הכללי של אברהם, ועם המצב הזה אני לא יכולה להשלים." היא הביאה לי תמונה של מייקל, את כתובתו כשהוא ביום חופשי, ואת מספר הטלפון שלו.
החלטתי שאני מיד מתחיל לעקוב אחריו, כי הייתה לי הרגשה שהמצב אפילו יותר חמור ממה שעדנה חושבת. כמו עובדים זרים אחרים, גם מייקל היה בחופש בימי ראשון. פגשתי את עדנה לראשונה ביום חמישי, אז היו לי מעט ימים כדי לבנות תכנית מעקב אחרי מייקל.
חזותו של מייקל הייתה כחזות של פיליפינים אחרים שגרו בארץ. צבע עור צהבהב, עיניים חומות מעט מלוכסנות, שיער שחור חלק וגובה ממוצע. הוא היה חסון, כפי שדרש התפקיד, אך הבנתי למה עדנה התכוונה כשהיא אמרה שהוא שמן לאחרונה. אפשר היה לראות בבירור את כרס הבירה שנוצרה אצלו שלא תאמה את המבנה החסון והבריא של גופו.
עקבתי אחריו מהרגע שהוא יצא מבית משפחת גורן ביום ראשון בבוקר. ראיתי שהוא נכנס לבית קפה שמאד פופולארי בקרב העובדים הזרים וחיכיתי לראות את מי הוא עומד לפגוש. להפתעתי, נכנסו גבר ואישה. האישה הייתה בלונדינית, נראתה ישראלית ולגבר הייתה חזות של אדם שהגיע מחבר העמים.
לא סוג האנשים שציפיתי שמייקל התחבר אליהם. הם התיישבו מולו, ללא לחיצות ידיים אך הנהנו בראשם. הם הזמינו קפה, וכריך עבור הגבר. הם דיברו באנגלית, כל אחד במבטא שלו. אך דבר אחד סיקרן אותי מאד. מייקל לא עזב לרגע את הנייד שלו. לפי הבעת פניו בעת ההתכתבויות, כנראה שהחדשות שקיבל, לא היו מעודדות. חשבתי שזה היה עוזר לי הרבה, אם הייתי משיג את הטלפון הנייד שלו.
עלה לי רעיון מעט נועז, שמיד הגשמתי אותו. צילמתי את מייקל, מבלי שהוא ישים לב. מהתמונה שקיבלתי אפשר היה לראות איזה טלפון הוא מחזיק וגם את הנרתיק. שלחתי את התמונה לנייד של העוזר שלי וביקשתי שיגיע אליי בעוד כרבע שעה עם טלפון ונרתיק זהים. הוא הגיע בדיוק בזמן שסיכמנו עם המכשיר והנרתיק התואם. הוא שלשל לי את הטלפון לכיס של המעיל, ועזב במהירות.
חיכיתי כמה דקות אחרי שעזב והפעלתי את התכנית שלי. השולחן של מייקל, כמה מטרים מהשולחן שלי, היה שקט מאד. אך זה היה שקט מתוח, של אנשים שלא צריכים מילים כדי להבין אחד את השני.
כאשר עברתי ליד השולחן של מייקל, מעדתי קלות והפלתי שתי כוסות עם מים שהיו על השולחן, תגובתו המהירה של מייקל, מתוך רפלקס של אדם שעושה בעיקר עבודות בית, היה לתפוס את הכוסות, ברגע שהוא הניח את הנייד שלו על הברכיים, אני התכופפתי במהירות והחלפתי בין הטלפון שלו לבין הטלפון הזהה שעוזרי הביא לי. מייקל שהיה עסוק בסידור של השולחן לא הרגיש בפעולה שלי, וכעבור מספר שניות הוא אחז בנייד שלו כדי לשלוח הודעה, כנראה. עוד הספקתי לראות את הבעת פניו המופתעת, כשהבין שהטלפון שהוא מחזיק ביד, לא שייך לו. אך בינתיים, אני הספקתי לעזוב את המקום במכונית שלי.
במשרד, פענחתי את כל ההודעות באנגלית שמייקל קיבל במכשיר הנייד שלו. עדנה צדקה. מייקל היה מסובך מעל הראש עם עולם הפשע, דבר שמאד ציער אותי, כי ידעתי שהמידע שנמצא בידי, יביא לגירושו מהארץ, ויותר גרוע מכך, יאלץ את משפחת גורן למצוא עובד זר אחר.
מתוך הגינות והתחשבות על ככל השנים הטובות שהוא העניק למשפחה, עדנה החליטה שהיא רוצה קודם לדבר עם מייקל לפני שהיא פונה למשטרה. היא לא חששה שהוא יפגע בה. להפך, היא חשבה, שאולי ניתן יהיה לסגור את העניין באופן כזה, שהוא פשוט יעזוב את הארץ, מבלי שייפתח כנגדו הליך משפטי.
היא הגיעה איתו למשרדי, ללא אברהם שנשאר בבית עם בני משפחה. לפי הבעת הפנים של מייקל אפשר היה להבין שכל מה שידענו שקרה, אכן קרה.
הוא סיפר לנו שלפני מספר חודשים, הוא קיבל מכתב מאשתו, שבו היא מבקשת להתגרש ממנו. היא פגשה גבר אחר, במצב כלכלי הרבה יותר טוב ממצבו של מייקל. האיש הבטיח שאם היא תתגרש מבעלה, מייקל, הוא יתחתן איתה ויגדל איתה את התאומים שנולדו אחרי שהיא ביקרה בארץ לפני כשנתיים.
היא מאסה בחייה כאם חד הורית והיא רצתה לשפר את המצב הכלכלי שלה. מייקל, הרגיש נבגד, כמובן, אך הוא בכל רצה להמשיך בקשר עם אשלו ובבוא היום, לגדל את ילדיו. לאחר קבלת המכתב הוא נכנס למרה שחורה, וניסה לייצר הכנסות נוספות פרט למשכורת הנאה שקיבל ממשפחת גורן.
דרך עובדים זרים אחרים, הוא הגיע לאלכסיי ואדל קרניצקי, שהציעו לו להיות הסוכן הראשי של כדורי אקסטזי ליוצאי הפיליפינים שגרים באזור הצפון.
ההצעה המפתה, העבודה הפשוטה וההכנסות הגבוהות, 5% מההכנסות של אותו החודש, שהסתכמו במאות אלפי דולרים, הפכו את מייקל אקינו, עובד הזר של משפחת גורן, בחור ישר וחרוץ, לסוכן סמים בכיר בעיר חיפה.
בשלב הזה של השיחה, מייקל מירר בבכי והבין עד כמה הוא טעה ואיך הוא הסתבך באופן חמור ביותר. עדנה שאלה אם אוכל לעזור במשהו, כדי למנוע את כניסתו לכלא. הבטחתי שאנסה לברר עבורה את העניין.
פניתי לחברים במשטרת ישראל ושאלתי אותם כיצד ניתן לעזור לעובד הזר שהסתבך, כדי למנוע את כניסתו לכלא לשנים ארוכות, פה או בפיליפינים.
לאחר דיונים ארוכים, כולל עם הפרקליטות ועם גורמים במשרד הפנים הוחלט שמייקל ישמש כעד מדינה, ימסור את פרטים על האנשים שגייסו אותו ועל האנשים שהוא מכר להם את הכדורים, ושבתום המשפט, הוא יוכל לעזוב את הארץ, ללא כתב אישום. אך, לא יוכל לשוב לארץ לעולם. זאת הייתה הפשרה הטובה ביותר שניתן היה להשיג עבורו.
בימים האחרונים, הגיע עובד חדש למשפחת גורן. הפעם המשפחה בדקה היטב את הרקע המשפחתי של העובד. גבר בגיל 35 נשוי עם 5 ילדים, אשתו עובדת במשרה מלאה במפעל לשימורים.
המשפחה אישרה את הגעתו לאחר שיחת בסקייפ שנעשתה מהשגרירות במנילה.
