הדברים הגדולים שמצלמה קטנה יכולה לחשוף
לפני שאתחיל לספר על המקרה של משפחת גונן, ברצוני להציג את עצמי. שמי אמנון רודס, אני מנהל משרד חקירות אמנון רודס.
המקרה של משפחת גונן הוא אחד המקרים המפתיעים והמרתקים שטיפלתי בהם בתקופה האחרונה. מהמקרה הזה למדתי ששום דבר לא נראה כמו שהוא, עד שלומדים להכיר את הנפשות הפועלות. במיוחד בסוג העבודה שלי, חייבים לשמור על ראש פתוח ולא להגיע למסקנות לפני שיש ביד את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל.
גליה גונן, רופאה בכירה ומנהלת מחלקה באחד מבתי חולים בחיפה, פנתה אליי לפני כשנה וביקשה שאעזור לה לפתור תעלומה שנוצרה בבית אביה. היא חושדת שהמטפל הפיליפיני של אביה מכה אותו אך אין לה דרך להוכיח זאת. הצעתי פתרון שללא ספק יעזור לנו לחשוף את האמת. הנחיתי אותה להתקין מצלמה נסתרת בסלון, החדר שבו שמואל שהה רוב היום, ולצייד את אביה בטלפון נייד שיהיה לו קל לשימוש. בטלפון הנייד יהיה מצויד במצלמה איכותית ופשוטה להפעלה. עליו יהיה להשתמש בו כשיחוש שהוא בסכנה וכדומה.
ועכשיו לסיפורה של משפחת גונן. משפחת גונן (שם בדוי) היא משפחה נורמטיבית, שגרה בבית יפה וגדול בשכונת דניה בחיפה. האב, רונן, יועץ השקעות בכיר בקרן השקעות גדולה ומכובדת, האם, גליה, רופאת עור, אשר מנהלת מחלקה באחד מבתי החולים בחיפה. למשפחה שלושה ילדים בוגרים, הנמצאים במוסדות שונים של מערכת החינוך.
הוריה המבוגרים של גליה, גרים בדירתם המפוארת באחוזה. אביה של גליה, שמואל, הוא נכה על כסא גלגלים, לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד אשר השאיר אותו משותק בצד השמאלי של הגוף. עמליה, אמה של גליה, היא אישה נמרצת, פעילה במספר מסגרות כמתנדבת, כמעט ולא נמצאת בבית עקב ריבוי פעילויותיה. שמואל, שמתקשה בדיבור, תלוי באופן כמעט מוחלט במטפל הפיליפיני שמשגיח עליו 24 שעות ביממה.
מבחינת גליה ומשפחתה, הסידור של מטפל פיליפיני בבית הוריה היה סידור מאד נוח. מצד אחד, אמה הפעלתנית המשיכה בשגרת יומה כמעט ללא הפרעות, אביה קיבל טיפול מסביב לשעון מידי עובד זר מסור, והיא, גליה, לא הייתה צריכה לדאוג שהוריה מתמודדים עם המצב הקשה, כשאחד מההורים אינו מתפקד באופן עצמאי.
הכל היה טוב ויפה, עד שיום אחד, בני המשפחה הבחינו בסימנים כחולים על ידיו של שמואל, שהוא בעצמו, בגלל מצבו הפיזי לא היה יכול להסביר מה קרה. גליה הייתה זו שהבחינה בסימנים הכחולים על ידיו של אביה, אך כששאלה את אמה מה קרה ואת טוני, המטפל, אף אחד לא היה יכול לספק הסבר ממשי על מה שקרה.
גליה שהייתה קשורה מאד לאביה, לא יכלה לסבול את המחשבה שאולי העובד מתעלל בו, כי זה היה הדבר הראשון שעלה בראש. אך מכיוון שהיא רצתה להיות בטוחה לגבי החשדות שלה, לאחר שהתייעצה איתי, החליטה להתקין מצלמה נסתרת בסלון הבית של הוריה וביקשה שאעקוב אחרי האירועים הנלקטים במצלמה.
המצלמות הותקנו לאחר שגליה קיבלה את הסכמתה של עמליה, שעדיין לא ראתה צורך בכך. ומכאן התחיל הסיפור המעניין של משפחת גונן.
עמליה אשת חברה וותיקה, לא יכלה לוותר על הרגלים ישנים נושנים, כמו משחקי ברידג' השבועיים שהיו נערכים בביתה. מדי יום חמישי היו מגיעים מספר זוגות, חברים וותיקים של משפחת גונן, פותחים שני שולחנות משחק, ובמשך שעות ארוכות היו משחקים ומהמרים.
לאחד המשתתפים שהיו מגיעים לביתם של משפחת גונן, היה מטפל פיליפיני. אליעזר נאור (שם בדוי) היה זה איש יחסית צעיר, אך גם הוא כמו שמואל, התקשה בדיבור למרות שמוחו היה צלול. בניגוד לשמואל, אליעזר לקח חלק פעיל במשחקי הקלפים.
כאשר הם נפגשו לראשונה, אמיליו וטוני, מיד הם התחברו. כך שימי חמישי הפכו גם עבור טוני, להזדמנות לפגוש חבר חדש. שני המטפלים, דוברי אותה שפה שהגיעו מאותה הארץ, יתחברו ביניהם, והחברות הזו גלשה מעבר לשעות העבודה. מכיוון שהמשפחות גרו בשכנות, החברים התחילו להיפגש גם בשעות העבודה.
מכיוון שטוני ואמיליו היו שכנים, שתי המשפחות גרו באותו הרחוב, אמיליו היה מגיע כמעט מדי יום לביקורים אצל משפחת גונן.
יום אחד, יום גשום במיוחד, טוני נזכר שעליו להביא תרופות לשמואל. אמיליו הציע להישאר עם שני המטופלים בזמן שטוני נסע להביא את התרופות. זאת הייתה הפעם הראשונה שאמיליו נשאר לבד, ללא נוכחותו של טוני, בבית משפחת גונן. יושר לא היה הצד החזק שלו, ומהרגע שטוני יצא, אמיליו התחיל לבדוק בחדרים איפה יש כסף או תכשיטים יקרי ערך.
מכיוון ששמואל שם לב שאמיליו נעלם לזמן רב מהחדר, הוא החל לצפצף בצפצפה שהייתה מחוברת לכסא הגלגלים. אמיליו המבוהל חזר במהירות לסלון, וכשהוא הבין ששמואל הוא זה שהרעיש, הוא תפס בידיו בעוצמה עד ששמואל, חלש ומבוהל הפסיק להרעיש ולצפצף.
כשטוני חזר הביתה, הוא היה אסיר תודה ל"חברו" ששמר על שמואל שהוא לא שם לב ששמואל חסר מנוחה ומנסה להסביר לטוני, שאמיליו, הוא גנב ואלים. לצערו של שמואל טוני החל לפתח תלות באמיליו, ובכל פעם שאמיליו היה מגיע טוני היה יוצא לסידורים, ואמיליו היה נכנס לחדרים ומחפש אם יש משהו לקחת.
המצלמות שהותקנו בסלון, לא יכלו לתעד את מה שקורה בחדרים. אך שמואל, שלא איבד מחריפות שכלו, מצא דרך לתעד את מעשיו של אמיליו.
באחד הימים, כשהוא ידע שאמיליו אמור להיכנס לחדר השינה שלו, הוא הכין את מצלמת הטלפון הנייד שלו. אמנם היה לו קשה לעשות זאת עם יד אחת, אבל לבסוף, שמואל הצליח להעמיד את הטלפון במצב של מצלמה ותעד את מעשיו של אמיליו.
הוא החליט שמכיוון שקשה לדבר או לכתוב, הוא יראה את התיעוד שנקלט במצלמת הטלפון לבתו גליה, שהייתה האדם הקרוב לו ביותר. באחד הימים כשגליה הגיעה לביקור הוא סימן לה להתקרב אליו ולהוציא מכיסו את הטלפון.
גליה הבינה שבטלפון של יש מידע שהוא רוצה שהיא תגלה.
גליה מאד כעסה, החל מטוני שהפקיר את האב בידי נוכל, בעמליה שהעמיסה על טוני יותר מדי מטלות שהוא נאלץ לבקש עזרה מאדם זר וכמובן, שאמיליו, שאמנם היה עובד זר, אך בגד באמון של טוני ושל אנשים אחרים. לאחר שהיא ראתה את ההקלטה, היא זימנה את טוני לשיחה. עם אמא שלה היא החליטה שהיא תדבר יותר מאוחר, כי כאמור, היא מאד כעסה על אמא שלה, שלא שמה לב למה שקורה סביבה.
אחרי שהיא קצת נרגעה, גליה זימנה את טוני לשיחה, וכדי להקל על שניהם, היא פנתה אליו בספרדית. טוני, שהבין שהסידור שלו עם אמיליו עלול לעלות לו במקום העבודה, סיפר לגליה את כל האמת. בזמן האחרון היה לו קשה לשמור על אביה ולהספיק לעשות את כל העבודות שבבית. אמא של גליה, הורידה מעצמה כל אחריות כלפי הבית, כולל קניות, והיא הייתה עסוקה רק בעצמה. על טוני היא הטילה את הניקיון, את הבישולים, את הקניות, סידורים והכל. שלא לדבר על הטיפול בשמואל. כך טוני מצא את עצמו עמוס ומדי פעם שוכח לבצע מטלה או משימה. לכן, כשאמיליו היה מגיע לבית משפחת גונן, טוני היה מנצל את הזמן הזה כדי לצאת מהבית ולעשות סידורים.
אך לזכותו ייאמר, הוא לא ידע שבזמן הזה אמיליו מנסה לגנוב דברים מהבית, לפעמים גם מצליח ושהכי גרוע, הוא גם מכה מדי פעם את שמואל כשזה מנסה למנוע ממנו לבצע את זממו. גליה ריחמה על טוני, שסה"כ היה קורבן לחוסר האכפתיות ולאנוכיות של עמליה, והחליטה שהיא לוקחת את העניינים לידיים.
היא פנתה לאשתו של אליעזר, המטופל של אמיליו, סיפרה לה את מה שהיא גילתה, וביקשה ממנה שתתחיל לדאוג למציאת מטפל חדש, כי היא, גליה, מתכוונת להגיש תלונה נגדו במשטרה. ממני, אמנון רודס, חוקר פרטי, היא ביקשה שאעביר למשטרה את כל החומרים שנקלטו בעדשות של המצלמה הנסתרת. ואכן, הכנתי את כל החומרים שהיו צריכים להגיש למשטרה, חומרים שאותם חיברתי כדי להגיע לתמונה המלאה של המקרה.
באופן לא מפתיע, את השיחה הקשה ביותר, גליה ניהלה עם עמליה. גליה דרשה מאמה שתיקח על עצמה חלק מהנושאים שטוני נאלץ לטפל בהם. למעשה היא הציבה לפניה אולטימאטום. או שעמליה חוזרת לתפקד בבית של עצמה, או שהיא, גליה, תדאג להביא לבית הוריה, ותגייס גם מנקה, גם מבשלת וגם מזכירה, כשאת כל העלויות היא מטילה על חשבון ההורים.
עמליה, שלא אהבה את העובדה שגליה לוקחת על עצמה את הטיפול בענייני ביתה, החליטה שהיא מוכנה לטפל בנושאים הביורוקראטיים של הבית, אך היא לא תתנגד שתהיה או-פר בבית. לגבי טוני, גליה החליטה לסלוח לו, אך דרשה ממנו שהוא לא יכניס יותר אנשים זרים לביתה, ואם כן, רק באישורה.
אמנון רודס-חקירות
משרד:048202817 נייד :0525922245
המקרה של משפחת גונן הוא אחד המקרים המפתיעים והמרתקים שטיפלתי בהם בתקופה האחרונה. מהמקרה הזה למדתי ששום דבר לא נראה כמו שהוא, עד שלומדים להכיר את הנפשות הפועלות. במיוחד בסוג העבודה שלי, חייבים לשמור על ראש פתוח ולא להגיע למסקנות לפני שיש ביד את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל.
גליה גונן, רופאה בכירה ומנהלת מחלקה באחד מבתי חולים בחיפה, פנתה אליי לפני כשנה וביקשה שאעזור לה לפתור תעלומה שנוצרה בבית אביה. היא חושדת שהמטפל הפיליפיני של אביה מכה אותו אך אין לה דרך להוכיח זאת. הצעתי פתרון שללא ספק יעזור לנו לחשוף את האמת. הנחיתי אותה להתקין מצלמה נסתרת בסלון, החדר שבו שמואל שהה רוב היום, ולצייד את אביה בטלפון נייד שיהיה לו קל לשימוש. בטלפון הנייד יהיה מצויד במצלמה איכותית ופשוטה להפעלה. עליו יהיה להשתמש בו כשיחוש שהוא בסכנה וכדומה.
ועכשיו לסיפורה של משפחת גונן. משפחת גונן (שם בדוי) היא משפחה נורמטיבית, שגרה בבית יפה וגדול בשכונת דניה בחיפה. האב, רונן, יועץ השקעות בכיר בקרן השקעות גדולה ומכובדת, האם, גליה, רופאת עור, אשר מנהלת מחלקה באחד מבתי החולים בחיפה. למשפחה שלושה ילדים בוגרים, הנמצאים במוסדות שונים של מערכת החינוך.
הוריה המבוגרים של גליה, גרים בדירתם המפוארת באחוזה. אביה של גליה, שמואל, הוא נכה על כסא גלגלים, לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד אשר השאיר אותו משותק בצד השמאלי של הגוף. עמליה, אמה של גליה, היא אישה נמרצת, פעילה במספר מסגרות כמתנדבת, כמעט ולא נמצאת בבית עקב ריבוי פעילויותיה. שמואל, שמתקשה בדיבור, תלוי באופן כמעט מוחלט במטפל הפיליפיני שמשגיח עליו 24 שעות ביממה.
מבחינת גליה ומשפחתה, הסידור של מטפל פיליפיני בבית הוריה היה סידור מאד נוח. מצד אחד, אמה הפעלתנית המשיכה בשגרת יומה כמעט ללא הפרעות, אביה קיבל טיפול מסביב לשעון מידי עובד זר מסור, והיא, גליה, לא הייתה צריכה לדאוג שהוריה מתמודדים עם המצב הקשה, כשאחד מההורים אינו מתפקד באופן עצמאי.
הכל היה טוב ויפה, עד שיום אחד, בני המשפחה הבחינו בסימנים כחולים על ידיו של שמואל, שהוא בעצמו, בגלל מצבו הפיזי לא היה יכול להסביר מה קרה. גליה הייתה זו שהבחינה בסימנים הכחולים על ידיו של אביה, אך כששאלה את אמה מה קרה ואת טוני, המטפל, אף אחד לא היה יכול לספק הסבר ממשי על מה שקרה.
גליה שהייתה קשורה מאד לאביה, לא יכלה לסבול את המחשבה שאולי העובד מתעלל בו, כי זה היה הדבר הראשון שעלה בראש. אך מכיוון שהיא רצתה להיות בטוחה לגבי החשדות שלה, לאחר שהתייעצה איתי, החליטה להתקין מצלמה נסתרת בסלון הבית של הוריה וביקשה שאעקוב אחרי האירועים הנלקטים במצלמה.
המצלמות הותקנו לאחר שגליה קיבלה את הסכמתה של עמליה, שעדיין לא ראתה צורך בכך. ומכאן התחיל הסיפור המעניין של משפחת גונן.
עמליה אשת חברה וותיקה, לא יכלה לוותר על הרגלים ישנים נושנים, כמו משחקי ברידג' השבועיים שהיו נערכים בביתה. מדי יום חמישי היו מגיעים מספר זוגות, חברים וותיקים של משפחת גונן, פותחים שני שולחנות משחק, ובמשך שעות ארוכות היו משחקים ומהמרים.
לאחד המשתתפים שהיו מגיעים לביתם של משפחת גונן, היה מטפל פיליפיני. אליעזר נאור (שם בדוי) היה זה איש יחסית צעיר, אך גם הוא כמו שמואל, התקשה בדיבור למרות שמוחו היה צלול. בניגוד לשמואל, אליעזר לקח חלק פעיל במשחקי הקלפים.
כאשר הם נפגשו לראשונה, אמיליו וטוני, מיד הם התחברו. כך שימי חמישי הפכו גם עבור טוני, להזדמנות לפגוש חבר חדש. שני המטפלים, דוברי אותה שפה שהגיעו מאותה הארץ, יתחברו ביניהם, והחברות הזו גלשה מעבר לשעות העבודה. מכיוון שהמשפחות גרו בשכנות, החברים התחילו להיפגש גם בשעות העבודה.
מכיוון שטוני ואמיליו היו שכנים, שתי המשפחות גרו באותו הרחוב, אמיליו היה מגיע כמעט מדי יום לביקורים אצל משפחת גונן.
יום אחד, יום גשום במיוחד, טוני נזכר שעליו להביא תרופות לשמואל. אמיליו הציע להישאר עם שני המטופלים בזמן שטוני נסע להביא את התרופות. זאת הייתה הפעם הראשונה שאמיליו נשאר לבד, ללא נוכחותו של טוני, בבית משפחת גונן. יושר לא היה הצד החזק שלו, ומהרגע שטוני יצא, אמיליו התחיל לבדוק בחדרים איפה יש כסף או תכשיטים יקרי ערך.
מכיוון ששמואל שם לב שאמיליו נעלם לזמן רב מהחדר, הוא החל לצפצף בצפצפה שהייתה מחוברת לכסא הגלגלים. אמיליו המבוהל חזר במהירות לסלון, וכשהוא הבין ששמואל הוא זה שהרעיש, הוא תפס בידיו בעוצמה עד ששמואל, חלש ומבוהל הפסיק להרעיש ולצפצף.
כשטוני חזר הביתה, הוא היה אסיר תודה ל"חברו" ששמר על שמואל שהוא לא שם לב ששמואל חסר מנוחה ומנסה להסביר לטוני, שאמיליו, הוא גנב ואלים. לצערו של שמואל טוני החל לפתח תלות באמיליו, ובכל פעם שאמיליו היה מגיע טוני היה יוצא לסידורים, ואמיליו היה נכנס לחדרים ומחפש אם יש משהו לקחת.
המצלמות שהותקנו בסלון, לא יכלו לתעד את מה שקורה בחדרים. אך שמואל, שלא איבד מחריפות שכלו, מצא דרך לתעד את מעשיו של אמיליו.
באחד הימים, כשהוא ידע שאמיליו אמור להיכנס לחדר השינה שלו, הוא הכין את מצלמת הטלפון הנייד שלו. אמנם היה לו קשה לעשות זאת עם יד אחת, אבל לבסוף, שמואל הצליח להעמיד את הטלפון במצב של מצלמה ותעד את מעשיו של אמיליו.
הוא החליט שמכיוון שקשה לדבר או לכתוב, הוא יראה את התיעוד שנקלט במצלמת הטלפון לבתו גליה, שהייתה האדם הקרוב לו ביותר. באחד הימים כשגליה הגיעה לביקור הוא סימן לה להתקרב אליו ולהוציא מכיסו את הטלפון.
גליה הבינה שבטלפון של יש מידע שהוא רוצה שהיא תגלה.
גליה מאד כעסה, החל מטוני שהפקיר את האב בידי נוכל, בעמליה שהעמיסה על טוני יותר מדי מטלות שהוא נאלץ לבקש עזרה מאדם זר וכמובן, שאמיליו, שאמנם היה עובד זר, אך בגד באמון של טוני ושל אנשים אחרים. לאחר שהיא ראתה את ההקלטה, היא זימנה את טוני לשיחה. עם אמא שלה היא החליטה שהיא תדבר יותר מאוחר, כי כאמור, היא מאד כעסה על אמא שלה, שלא שמה לב למה שקורה סביבה.
אחרי שהיא קצת נרגעה, גליה זימנה את טוני לשיחה, וכדי להקל על שניהם, היא פנתה אליו בספרדית. טוני, שהבין שהסידור שלו עם אמיליו עלול לעלות לו במקום העבודה, סיפר לגליה את כל האמת. בזמן האחרון היה לו קשה לשמור על אביה ולהספיק לעשות את כל העבודות שבבית. אמא של גליה, הורידה מעצמה כל אחריות כלפי הבית, כולל קניות, והיא הייתה עסוקה רק בעצמה. על טוני היא הטילה את הניקיון, את הבישולים, את הקניות, סידורים והכל. שלא לדבר על הטיפול בשמואל. כך טוני מצא את עצמו עמוס ומדי פעם שוכח לבצע מטלה או משימה. לכן, כשאמיליו היה מגיע לבית משפחת גונן, טוני היה מנצל את הזמן הזה כדי לצאת מהבית ולעשות סידורים.
אך לזכותו ייאמר, הוא לא ידע שבזמן הזה אמיליו מנסה לגנוב דברים מהבית, לפעמים גם מצליח ושהכי גרוע, הוא גם מכה מדי פעם את שמואל כשזה מנסה למנוע ממנו לבצע את זממו. גליה ריחמה על טוני, שסה"כ היה קורבן לחוסר האכפתיות ולאנוכיות של עמליה, והחליטה שהיא לוקחת את העניינים לידיים.
היא פנתה לאשתו של אליעזר, המטופל של אמיליו, סיפרה לה את מה שהיא גילתה, וביקשה ממנה שתתחיל לדאוג למציאת מטפל חדש, כי היא, גליה, מתכוונת להגיש תלונה נגדו במשטרה. ממני, אמנון רודס, חוקר פרטי, היא ביקשה שאעביר למשטרה את כל החומרים שנקלטו בעדשות של המצלמה הנסתרת. ואכן, הכנתי את כל החומרים שהיו צריכים להגיש למשטרה, חומרים שאותם חיברתי כדי להגיע לתמונה המלאה של המקרה.
באופן לא מפתיע, את השיחה הקשה ביותר, גליה ניהלה עם עמליה. גליה דרשה מאמה שתיקח על עצמה חלק מהנושאים שטוני נאלץ לטפל בהם. למעשה היא הציבה לפניה אולטימאטום. או שעמליה חוזרת לתפקד בבית של עצמה, או שהיא, גליה, תדאג להביא לבית הוריה, ותגייס גם מנקה, גם מבשלת וגם מזכירה, כשאת כל העלויות היא מטילה על חשבון ההורים.
עמליה, שלא אהבה את העובדה שגליה לוקחת על עצמה את הטיפול בענייני ביתה, החליטה שהיא מוכנה לטפל בנושאים הביורוקראטיים של הבית, אך היא לא תתנגד שתהיה או-פר בבית. לגבי טוני, גליה החליטה לסלוח לו, אך דרשה ממנו שהוא לא יכניס יותר אנשים זרים לביתה, ואם כן, רק באישורה.
אמנון רודס-חקירות
משרד:048202817 נייד :0525922245
