כיצד מגינים על קשישים מפני השומרים עליהם
לאחרונה יצא לי לטפל בתיק התעללות של מטפלת פיליפינית בקשישה בצפון הארץ. קודם כל אציג את עצמי, שמי אמנון רודס, מנהל משרד חקירות "אמנון רודס חקירות".
הסיפור קרה לפני כשנה, כאשר אימו של לקוחי, אלכס מורג(שם בדוי) החלה להראות סימנים ראשונים של מחלת האלצהיימר. עד לאותו הזמן, נורית מורג (האם), הייתה אישה בריאה מבחינה פיזית ונפשית. בגיל 80 היא הייתה פעילה מאד, אך כפי שקורה הרבה פעמים, מחלת האלצהיימר תוקפת גם אנשים בריאים שאינם סובלים מבעיות רפואיות כלשהן.
מפני שאלה היו סימנים ראשונים של המחלה, אלכס החליט שהוא מעביר את אימו האלמנה מדירתה היוקרתית בקריות, לביתו המרווח בשכונת דניה בחיפה, ומצמיד אליה מטפלת פיליפינית שתדאג ותטפל באימו, כשבני הבית נמצאים בעבודה או בלימודים.
מצבו הכלכלי המצוין של עו"ד אלכס מורג, איפשר לו להשיג במהירות עובדת זרה המחזיקה ברישיון עבודה תקף. המטפלת, הייתה צעירה שהובאה במיוחד עבור המשפחה מהפיליפינים, שענתה על הדרישות של המשפחה.
אימו של אלכס, ילידת ארגנטינה דיברה ספרדית שוטפת ועבורה, מטפלת פיליפינית דוברת ספרדית היוותה פתרון מושלם עבור כולם.
בהתחלה היה נדמה ששתי הנשים מסתדרות ומצבה הבריאותי של האם השתפר פלאים. היא נראתה יותר מרוכזת ושמחה, מצב שגרם לאלכס תחושת הקלה וסיפוק.
אך שמחתו הייתה מוקדמת וכעבור כמה חודשים, החלו להופיע הסימנים הראשונים של התדרדרות ביחסים בין האם למטפלת.
באחד הימים כשהוא חזר מהעבודה, הבחין אלכס שאימו חובשת על ידה השמאלית תחבושת לבנה. מפני שידע שאימו אישה גאוותנית, ואולי לא תרצה לספר לו מדוע ידה חבושה, הוא פנה אל המטפלת, בספרדית, שפה שגם הוא שלט בה היטב.
הוא בירר לגבי ידה החבושה של נורית והמטפלת גוללה בפניו סיפור שנראה מאד אמין בעיניו. היא טענה שהאם נתקלה בכסא שלא היה במקומו הקבוע, כשהיא יצאה מחדר השינה, מאחר שלא הבחינה בו. כתוצאה מהמעידה היא נחבלה קלות בידה, חבלה שלא חייבה הגעה לרופא או הזמנת אמבולנס לבית.אלכס מעט הופתע מהסיפור, מפני שהוא זכר שאימו הייתה אישה מאד מסודרת ותמיד החזירה דברים למקום. הוא שייך את התקרית לתסמינים של המחלה, שמדי פעם הייתה מופיעה ונעלמת.
כמה דקות אחרי ששוחח עם המטפלת הוא ניגש לראות מה שלום אימו, שישבה על כורסה בודד בסלון. הוא הבחין שהבעתה נראית לו קצת מוזרה. הייתה לו תחושה שהיא לא ממש נמצאת איתו בחדר. הוא שאל לשלומה והיה מופתע כשהיא סיפרה לו את הגרסה שלה לחבישה שעל ידה השמאלית.
"אתה יודע, אלכס, המטפלת דחפה אותי היום, כי לא רציתי לצפות איתה בסדרה בספרדית. ביקשתי ממנה להעביר לתחנה אחרת, היא סירבה, אבל כשקמתי מהכיסא כדי ללכת למטבח, היא כעסה, ודחפה אותי בחזרה לכסא שלי. היא צעקה עליי ואמרה שאסור לי להסתובב לבד בבית, ושהיא צריכה להיות צמודה אליי, לפי הנחיה שלך. היא אמרה לי שעליי לחכות שהסדרה בטלוויזיה תסתיים ואז היא תצא איתי לטיול במרכז הקניות. היא לחצה מאד חזק על היד שלי, ובגלל הלחיצות המקום קיבל שפשוף חזק והיא נאלצה לחבוש לי אותה. אני מבקשת שתביא לי מטפלת אחרת."
מכיוון שהוא התלבט לגבי הדרך הנכונה לטפל בטענותיה של אימו, אלכס בחר לחכות למקרה נוסף, במידה ויהיה אחד כזה, לפני שהוא נוקט בצעדים נגד המטפלת.
ייתכן שאימו טועה בגלל מחלתה האכזרית.
המקרה הבא לא איחר להגיע. הפעם הפגיעה הייתה באחת מרגליה של האם. היא התקשתה ללכת וניתן היה לראות שיש סימן כחול על רגלה השמאלית.
הפעם, אלכס החליט קודם לשאול את אימו מה קרה, ולאחר מכן, להצליב את דבריה עם הסבריה של המטפלת. מאחר שגם הפעם דבריהן היו מנוגדים, אלכס החליט לנקוט בשיטת פעולה שונה ולערב עוד אנשים בטיפול בנושא.
אלכס קבע איתי פגישה, כשהוא הבין שהמתח בין המטפלת הפיליפינית לבין אימו, כבר בלתי נסבל. מצד אחד, הוא היה יכול לפטר את העובדת, ולבקש ממשרד הפנים לקבל עובדת אחרת במקום. אך הפרוצדורה המסורבלת והארוכה של קבלת עובדת חדשה, מנעה ממנו לקבל את ההחלטה באופן מיידי.
הוא חשש, שאולי מחלת האלצהיימר שממנה סבלה אימו, גרמה לה לדמיין דברים, ושהמטפלת לא הייתה אשמה בפציעות של אימו. מצד שני, אלכס הכיר את אימו היטב, והוא ידע, שהיא עדיין לא הגיעה לשלב שהיא לא יודעת מה היא מדברת.
כשהיא הייתה יושבת עם בני המשפחה בסלון, היא הייתה רוב הזמן צלולה, רק מדי פעם היא שכחה פרטים קטנים, זניחים למדי.
מכיוון שבעבר טיפלתי במקרים דומים למקרה של אלכס, ייעצתי לו להתקין בביתו מצלמות אבטחה. הסברתי לו שרצוי שאת ההתקנה יבצעו ביום שהמטפלת בחופש, בשעות שאימו אינה בבית. חששתי שאם נורית תהיה בבית בעת ההתקנה, שהיא תספר בטעות למטפלת, שבבית הותקנו מצלמות אבטחה.
כעבור מספר ימים, המצלמות הותקנו, ומה שנותר לעשות, היה לעקוב אחרי פעילותה של המטפלת.
במשך מספר ימים, היה נדמה שהכל בסדר, וששתי הנשים מסתדרות. נורית נראתה רגועה יותר, המטפלת הייתה מסורה מתמיד עד כדי כך שאלכס חשב שאולי קצת מיהר כשהוא התקין את המצלמות הנסתרות בבית.
באחד הערבים, גליה, אשתו של אלכס, בדיוק התארגנה לצאת לאירוע, כשהיא הבחינה שחסר לה זוג עגילים שהיא מאד אוהבת.
היא החלה לחפש בכל מקום, ולא מצאה את העגילים. מכיוון שהיא מיהרה, היא וויתרה על חיפוש ממושך יותר, אך ביקשה מאלכס שימשיך לחפש עבורה.
אלכס שהיה שקוע בקריאת מסמכים לקראת דיון חשוב בבית משפט, קצת שכח מהעניין, עד שהוא הגיע לחדר השינה ונזכר.
כאדם פדנט הוא עבר על כל המגירות שבחדר השינה, אך לא היה זכר לעגילים.
לעומת זאת, הוא מצא דבר אחר, שעורר בו עניין רב. הייתה זו מטפחת יד עם ראשי התיבות של שם אימו. הוא חשב שזה מאד מוזר שהמטפחת של אימו נמצאה בין דבריה של גליה. הוא שקל לשאול את אימו לגבי הנושא, אך חזר בו.
הוא החליט לפנות עם הנושא אליי, בשעת בוקר מוקדמת, לפני שהוא מגיע לבית המשפט.
לאחר כמה משפטי נימוס, אלכס העלה את החשד שאימו, מפאת מחלתה, החלה לקחת דברים מהמגירה של גליה. שאלתי אותו אם בדק לאחרונה את הצילומים שנקלטו במצלמות האבטחה.
הוא השיב לי, שמכיוון שתקופה שקטה עוברת על הבית, הוא לא מצא לנכון, לבדוק את הצילומים של מצלמות האבטחה.
הצעתי שאגיע אליו ביום ראשון, ושנשב ביחד ונבדוק בצוותא את הצילומים.
ביום ראשון בבוקר, הגעתי לביתו של אלכס, שפינה עבורי את שעות הבוקר עד הצהריים, והתחלנו לצפות בסרטי הצילום.
ברוב הסרטים לא ראינו שום פעילות יוצאת דופן. סה"כ המטפלת הייתה מנומסת ואדיבה כלפי נורית, פה ושם קצת גערה בה כשזו הגיבה באיטיות לבקשותיה, אך כעיקרון הכל היה נראה תקין.
עם זאת, שמנו לב שמדי יום נורית הייתה מקבלת תרופה נוזלית שהיא לא ממש התלהבה ממנה. היא כעסה על המטפלת שהיא מכריחה אותה לקחת תרופה שהיא לא ממש צריכה, אך זו, התעקשה שהתרופה משפרת את הריכוז שלה ושעליה לקבל אותה גם אם היא לא אוהבת אותה.
כחצי שעה אחרי נטילת התרופה, ראינו כיצד נורית מבקשת להגיע למיטה שלה ולנוח.
המטפלת דאגה להשכיב את נורית במיטתה, ולאחר שבדקה שאין אף אחד בבית, ושדלתות הכניסה נעולות, היא ניגשה לחדר השינה של אלכס וגליה והחלה לחפש במגירות שבחדר.
מכיוון שבני הזוג שומרים את דברי ערך, כולל תכשיטים, בכספת בחדר הארונות, המטפלת נאלצה להסתפק בזוג העגילים האהוב על גליה, שהושאר בכוונה על הטואלט לקראת יציאה של גליה באותו הערב.
המטפלת שכנראה שכחה לארגן מראש זוג כפפות מניילון, השתמשה במטפחת של נורית כדי לחטט במגירות של בני הזוג.
בסרט הצילום אנחנו יכולים לראות כיצד היא מחפשת במגירה נוספת, כשנשמע צלצול בדלת הכניסה. מרוב בהלה, המטפלת השאירה את המטפחת במגירה, ויצאה מהחדר.
עצרתי את הסרטון וחיכיתי לתגובתו של אלכס.
ראיתי שההבעות על פניו מתחלפות בין זעם לעצב. שנינו הבנו שהמטפלת משחקת בבריאות של נורית, פוגעת בערנות שלה, אישה שגם ככה נלחמת על הצלילות שלה, ומנצלת את הרגעים שהיא לא ערה, כדי לגנוב דברי ערך מהבית.
החלטנו להמשיך ולצפות עוד קצת בסרטון. הפתעה לא נעימה ציפתה לנו בהמשך.
כעבור מספר שעות, נורית התעוררה עצבנית ומבולבלת מהשינה שנכפתה עליה. היא החלה לבכות כשהמטפלת ענתה לה בקוצר רוח. מפני שנורית הייתה רגילה להשתמש במטפחות בד ולא בנייר טישו, היא החלה לחפש את הממחטה האהובה עליה, שבאותם הרגעים, הייתה מונחת במגירה של גליה.
בסרטון ניתן לראות, כיצד נורית שלא הצליחה למצוא את הממחטה, מתחילה לצעוק על המטפלת, כשהיא דורשת ממנה לעזור לה למצוא את הממחטה החסרה.
מפני שהמטפלת ידעה היטב שזאת הממחטה שהיא השתמשה בה, אך לא זכרה היכן היא הניחה אותה, היא החלה לצעוק בחזרה על נורית, וכשזו לא נרגעה, היא החלה לדחוף אותה מחוץ לחדר ולאיים עליה שתתקשר לאלכס, והוא, יכניס אותה לאשפוז בכפייה בבית משוגעים. נורית נבהלה מהאיום והשתתקה.
אחרי הוויכוח, ראינו בסרטון כיצד נורית יושבת על הכורסה, מכונסת בתוך עצמה, ומפוחדת. אלכס לידי, רתח מכעס. ניתן היה להבין מתגובתו, שהמטפלת סיימה את תפקידה בביתו.
הסיפור שלנו מסתיים בכך, שאלכס אסף את כל החומר שהצטבר בידיו כנגד המטפלת, ופנה למשטרה. הוא נאלץ להשתמש שוב בקשריו כדי למצוא מטפלת חדשה, אך הפעם, הוא התעקש למצוא מישהי שכבר עבדה בעבר בארץ, ושההמלצות עליה יהיו מאנשים שגרים בארץ ומכירים את אישיותה ופועלה של המטפלת החדשה.
אמנון רודס-חקירות. נשר
מייל:[email protected] טלפון משרד048202817 נייד:0525922245
