מעקב אחר נער מתבגר
בשנים האחרונות אני נתקל שוב ושוב במקרים של הורים שחושבים שהם מכירים היטב את ילדיהם, ורק לאחר שהם מתייצבים מול האמת המרה, הם מבינים שההנחה שלהם, הייתה מוטעית.
זהו המקרה של משפחת אלון, משפחה מוכרת ומכובדת ממרכז הארץ. משפחת אלון המורכבת מזוג הורים וארבעה ילדים, הינה משפחה נורמטיבית שההורים הם בעלי מקצועות חופשיים, כל אחד מהם מפורסם בתחומו. כמו ההורים, גם הילדים מוצלחים. הבן הבכור, ניר, הינו קצין מצטיין בצה"ל, הבת , מאיה, עתודאית הלומדת רפואה, הבן השלישי, עוז, עומד להתגייס ליחידה נבחרת, והבן הרביעי, תומר, לומד בכיתה יא' במגמת יחב"ל ותקשורת.
תומר הבן הרביעי, נער חברותי ושמח, אשר בחר ללכת במסלול שונה מאחיו היה מוצלח, אך בתחומים שונים מאחיו. כל השנים, הישגיו בלימודים תמיד היו גבוהים ולא היו תלונות מצד מוריו על התנהגותו. אך בתקופה האחרונה, משהו השתנה בהתנהגותו. ההורים, למרות עיסוקיהם הרבים, מעולם לא הזניחו את החינוך של ילדיהם. וזאת הסיבה מדוע הם חשו שמשהו קורה לבנם הצעיר.
החשד שלהם שמשהו קורה נוצר לאחר שהם הבחינו בשינויים בהתנהגותו הרגילה. הוא הפך לבודד ומסוגר. הוא הפסיק לשתף אותם בחוויות שעבר בבי"ס, והייתה להם תחושה שגם ההישגים בלימודים, לא היו כמו פעם. הוריו החליטו לפנות אל משרדי – אמנון רודס חקירות, בכדי שאחקור מה קורה עם בנם הצעיר. הם שמעו עליי מחברים קרובים, שלא מזמן התבקשתי לעקוב אחרי בתם היחידה, שגם היא שינתה את התנהגותה באופן מפתיע. ביקשתי מבני הזוג אלון לאפשר לי גישה חופשית במספר נושאים כדי שאוכל לבדוק עם מי בנם מתרועע ומקושר.
בעידן של הרשתות החברתיות, הייתי צריך לבדוק מה קורה עם תומר בגזרת הפייסבוק, ואתרים חברתיים אחרים. הצעד הבא, היה לבדוק את תנועות חשבון הבנק של תומר, מתי התבצעו משיכות גבוהות של מזומן ובאיזו תדירות. כמובן שהתחלתי לעקוב אחריו לכל מקום שהלך. רוב הזמן הוא היה בבי"ס או בבית. מה שהדאיג אותי, אלה היו הגיחות שהוא עשה בזמן ההפסקות בבי"ס. ראיתי שפעמיים בשבוע, הוא נהג לצאת בהפסקה הגדולה משער צדדים מבלי שאחרים יבחינו ביציאתו.
לכאורה, היציאות שלו היו תמימות. הוא היה מגיע לקיוסק שקרוב לבי"ס, קונה חטיף כלשהו, משלם ועוזב.
שני דברים משכו את תשומת ליבי. עטיפת החטיף, נראתה לי מוזרה, וכמות הכסף שהיא עלתה. יכולתי להבחין, גם מהמקום שעמדתי, שמדובר בשטר של 200 ₪. ושתומר לא קיבל עליו עודף. לאחר מספר פעמים שראיתי את הפעולה חוזרת על עצמה, ניגשתי לקיוסק ובדקתי אותו מקרוב. פניו של המוכר, נראו לי מוכרות. החלטתי שאצלם את המקום מבלי שהמוכר יבחין במעשיי ואנסה להיזכר מאיפה אני מכיר אותו. לא הופתעתי כשגיליתי שהמוכר בקיוסק, הוא אדם שבעבר היה מעורב בעסקי סמים והורשע בעבר. הוא לא היה בעל הקיוסק, אך הוא עבד שם בשעות הבוקר, כשבעל הקיוסק היה עסוק ברכישת סחורה וכדומה.
לא הייתי צריך הרבה דמיון כדי להבין שהשינויים בהתנהגות של תומר היו קשורים לביקורים התכופים בקיוסק שליד בית הספר. ביקשתי מהוריו שיגיעו לפגישה במשרדי. סיפרתי להם מה היו הממצאים שלי, והצעתי להם להיעזר באנשי מקצוע כשיפנו לבנם לגבי התקופה שעוברת עליו. רציתי לתת להורים הזדמנות להציל את בנם מהסתבכות עמוקה יותר מזו שהוא נקלע אליה, ושבעזרת גורמים מקצועיים, יוכלו לעזור לו לשוב למוטב, ולהיות מקור לגאווה להוריו, כפי שהיו אחיו הבוגרים.
זהו המקרה של משפחת אלון, משפחה מוכרת ומכובדת ממרכז הארץ. משפחת אלון המורכבת מזוג הורים וארבעה ילדים, הינה משפחה נורמטיבית שההורים הם בעלי מקצועות חופשיים, כל אחד מהם מפורסם בתחומו. כמו ההורים, גם הילדים מוצלחים. הבן הבכור, ניר, הינו קצין מצטיין בצה"ל, הבת , מאיה, עתודאית הלומדת רפואה, הבן השלישי, עוז, עומד להתגייס ליחידה נבחרת, והבן הרביעי, תומר, לומד בכיתה יא' במגמת יחב"ל ותקשורת.
תומר הבן הרביעי, נער חברותי ושמח, אשר בחר ללכת במסלול שונה מאחיו היה מוצלח, אך בתחומים שונים מאחיו. כל השנים, הישגיו בלימודים תמיד היו גבוהים ולא היו תלונות מצד מוריו על התנהגותו. אך בתקופה האחרונה, משהו השתנה בהתנהגותו. ההורים, למרות עיסוקיהם הרבים, מעולם לא הזניחו את החינוך של ילדיהם. וזאת הסיבה מדוע הם חשו שמשהו קורה לבנם הצעיר.
החשד שלהם שמשהו קורה נוצר לאחר שהם הבחינו בשינויים בהתנהגותו הרגילה. הוא הפך לבודד ומסוגר. הוא הפסיק לשתף אותם בחוויות שעבר בבי"ס, והייתה להם תחושה שגם ההישגים בלימודים, לא היו כמו פעם. הוריו החליטו לפנות אל משרדי – אמנון רודס חקירות, בכדי שאחקור מה קורה עם בנם הצעיר. הם שמעו עליי מחברים קרובים, שלא מזמן התבקשתי לעקוב אחרי בתם היחידה, שגם היא שינתה את התנהגותה באופן מפתיע. ביקשתי מבני הזוג אלון לאפשר לי גישה חופשית במספר נושאים כדי שאוכל לבדוק עם מי בנם מתרועע ומקושר.
בעידן של הרשתות החברתיות, הייתי צריך לבדוק מה קורה עם תומר בגזרת הפייסבוק, ואתרים חברתיים אחרים. הצעד הבא, היה לבדוק את תנועות חשבון הבנק של תומר, מתי התבצעו משיכות גבוהות של מזומן ובאיזו תדירות. כמובן שהתחלתי לעקוב אחריו לכל מקום שהלך. רוב הזמן הוא היה בבי"ס או בבית. מה שהדאיג אותי, אלה היו הגיחות שהוא עשה בזמן ההפסקות בבי"ס. ראיתי שפעמיים בשבוע, הוא נהג לצאת בהפסקה הגדולה משער צדדים מבלי שאחרים יבחינו ביציאתו.
לכאורה, היציאות שלו היו תמימות. הוא היה מגיע לקיוסק שקרוב לבי"ס, קונה חטיף כלשהו, משלם ועוזב.
שני דברים משכו את תשומת ליבי. עטיפת החטיף, נראתה לי מוזרה, וכמות הכסף שהיא עלתה. יכולתי להבחין, גם מהמקום שעמדתי, שמדובר בשטר של 200 ₪. ושתומר לא קיבל עליו עודף. לאחר מספר פעמים שראיתי את הפעולה חוזרת על עצמה, ניגשתי לקיוסק ובדקתי אותו מקרוב. פניו של המוכר, נראו לי מוכרות. החלטתי שאצלם את המקום מבלי שהמוכר יבחין במעשיי ואנסה להיזכר מאיפה אני מכיר אותו. לא הופתעתי כשגיליתי שהמוכר בקיוסק, הוא אדם שבעבר היה מעורב בעסקי סמים והורשע בעבר. הוא לא היה בעל הקיוסק, אך הוא עבד שם בשעות הבוקר, כשבעל הקיוסק היה עסוק ברכישת סחורה וכדומה.
לא הייתי צריך הרבה דמיון כדי להבין שהשינויים בהתנהגות של תומר היו קשורים לביקורים התכופים בקיוסק שליד בית הספר. ביקשתי מהוריו שיגיעו לפגישה במשרדי. סיפרתי להם מה היו הממצאים שלי, והצעתי להם להיעזר באנשי מקצוע כשיפנו לבנם לגבי התקופה שעוברת עליו. רציתי לתת להורים הזדמנות להציל את בנם מהסתבכות עמוקה יותר מזו שהוא נקלע אליה, ושבעזרת גורמים מקצועיים, יוכלו לעזור לו לשוב למוטב, ולהיות מקור לגאווה להוריו, כפי שהיו אחיו הבוגרים.
