השם הולך לפניו ולפני הילד....

יוסי בדיוק נמצא בעיצומן של עבודות שיפוץ בביתו, הגיע הזמן לאחר 10 שנים לשנות את פניו של הבית. הוא החליט להחליף את המרצפות, צבעי הקירות, את מערכות האינסטלציה, להחליף חדר אמבט וחדר שירותים, דלתות ועוד. למעשה, כל מה שיהפוך את הבית מבעל מראה נדוש לבעל מראה חדשני ומאיר פנים. בין שלל בעלי המקצוע אותם שכר, היא גם הצבעי אבי, קבלן צבע ידוע באזור המרכז, כזה ששמו הולך לפניו.
 
אבי הגיע אל יוסי עם מניפת צבעים וביחד הם ישבו וחשבו מהם הצבעים המתאימים לחללי הבית השונים. אבי גם דאג להצטייד במגזינים לעיצוב הבית על מנת לתת ליוסי השראה. בסופו של דבר הוחלט באשר לצבעים לחדרי הילדים, לחדר השינה של ההורים ולחללים אחרים כאשר יוסי ביקש לצבוע את הסלון עם צבעים בעלי אפקטים ייחודיים, אם כבר אז כבר.
תוך שבוע החל אבי לבצע את עבודות הצביעה בביתו של יוסי. העבודה הייתה מרובה וכך גם הבלגן, באותם הימים רק יוסי נשאר ללון בבית, רעייתו והילדים עברו להתגורר לכמה ימים אצל אמו של יוסי. הכל התנהל על מי מנוחות, אבי עבד בקצב משביע רצון, הוא היה יסודי מאוד, התחיל קודם כל עם טיוח ולאחר מכן עבר לשלבים המתקדמים יותר. בזמן שהותו של אבי בבית יוסי התפנה לעבודתו, ואכן נעדר כשמונה שעות לערך מהבית, לא הייתה לו את הפריווילגיה לקחת חופשה מהעבודה, בכל זאת, היה צריך לממן את כל עבודות השיפוץ.
 
יוסי היה רגיל להחזיק במזומנים בבית, מן הרגל מיושן וגלותי אותו ירש מאביו, על כל צרה שלא תבוא וזה הקנה לו תחושות ביטחון. לרעיה ולילדים לא הייתה גישה לכסף, רק הוא ידע היכן הוא נמצא ואכן היו לו רעיונות יצירתיים. הוא החביא את הכסף בקופסאות מתכת בארון הבגדים שלו, בין ערמת הלבנים והגרביים, הוא נהג להחביא כסף בגומחת הקיר בגרם המדרגות ובעוד מקומות. מידי פעם הוא הוסיף עוד כמה שטרות ונהג לספור את הכסף, מאין אובססיה שכזו.
יום אחד, יוסי פנה אל עבר ארון הבגדים על מנת להוסיף עוד 3,000 ₪ לקופסא והחל את מלאכת ספירת הכסף. לפני כן היו שם  כ 45,000 ₪, הוא החל לספור את הכסף ולתדהמתו גילה שנעלמו כ- 10,000 ₪. יוסי נראה מבועת ומייד רץ לחפש במקומות מסתור אחרים אבל כאן לא התגלה שאכן כסף חסר. יוסי שם את הכסף בקופסא והחזיר אותה למקום. בסוף יום עבודה נוסף, ניגש לקופסא בה אחסן את הכסף, ביצע ספירה מחודשת וגילה שחסרים עוד 10,000 ₪. 
יוסי החל לחשוד באבי, הוא היה איש המקצוע היחידי שעבד באותו השבוע אבל זה נראה לו תמוה, הרי הוא ואבי היו כמעט חברים, לא היה ביניהם יחסים שבין מעביד למועסק, יוסי סמך על אבי בעיניים עצומות והרגיש חופשי להיעדר מהבית. בלית ברירה, יוסי החליט לפנות לאחד ממשרדי החקירות הידועים באזורו, "אמנון רודס חקירות" על מנת לשכור את שירותיו של חוקר פרטי מנוסה ומקצועי, כזה שהוא עתיר ניסיון ובכל תחומי החקירות..

דרך החקירה הייתה קלה למדיי, כל שהיה לעשות הוא להציב מצלמות נסתרות בביתו של יוסי. די מהר המצלמות חשפו את שאירע, והתוצאות היו מפתיעות ביותר. אבי התנהג ביושרה אמיתית, המצלמות חשפו כי למרות שהבחין בכסף המוחבא, לא נגע בו ולו בשקל אחד, אז מי הגנב? אורי, בנו בן ה16 של יוסי שכנראה ידע יותר ממה שאביו חשב. אורי ראה לעיניו הזדמנות פז לגנוב סכום נכבד מאביו שכביכול לעולם לא יחשוד בו, אלא בעובדים שנכנסו לבית לעבודות השיפוץ.
ניתן לומר בוודאות כי ליוסי לא הייתה שום דרך להוכיח זאת מלבד באמצעות פניה אל אמנון רודס החוקר פרטי. 
כמובן שהסיפור נגמר בהתנצלות הבן שטען שרק "השאיל" את הסכום בשל צרה שחבר טוב נקלע אליה והוא תכנן להחזיר כל שקל. 
 
אמנון רודס-חקירות  נשר
 
משרד:048202817 נייד 0525922245 מייל:[email protected]
 
 
This Is CAPTCHA Image