בחודשים האחרונים עבדתי בחברת הייטק, בתור עוזרת למנהלת חשבונות. החברה מצליחה מאוד, למרות שהיא לא גדולה במיוחד ומגלגלת סכומים יפים לכל עין. הבעלים, הוא יזם צעיר שיש לו חיבה מיוחדת להטרדות סדרתיות של עובדי המשרד. הוא מסתובב במסדרונות מנופח כולו כאילו הועלם שייך לו, ובכל פעם מוצא על מה להעיר. למרות שהחברה שלו מצליחה ושכסף לא חסר לו, ושבכלל רוב בעלי החברות בכלל מגיעים למשרדים רק בקושי, הוא מגיע כמה פעמים בשבוע לסיבובים הקבועים שלו, של למצוא איפה אפשר לקצץ, איפה יש עוד על מה לחסוך, ולמי צריך לתת דחיפה שיעשה עבודה בצורה יעילה יותר ויהווה תמורה הולמת יותר למשכורת. למעשה, אלמלא היה המצב בארץ כה קשה מבחינת מציאת עבודה, אני דיי בטוחה שמרבית העובדים כבר לא היו כאן מזמן. אצלי זו עבדוה ראשונה אחרי התואר. הייתי חייבת למצוא עבדוה ומהר, ולא היה אכפת לי שזה לא ממש התחום שלי, העבודה נראתה לי לא קשה מידיי והמשכורת מספקת לעת עתה. כמה מעט ידעתי, לגביי המחיר שאיאלץ לשלם על העבודה ה"נוחה הזו".
יום אחד כשנשארתי לעבוד בהפסקת הצהריים ואף אחד לא היה בקרבת מקום, ניגש אליי פתאום הבעלים ושאל לשלומי. הופתעתי, והתבלבלתי קצת, אך עניתי בנימוס. ברוב חוצפתו ובלי שמץ של בושה הוא אמר לי, שאני עובדת טובה ושאם אני רוצה לשדרג את המשכורת שלי, הוא רוצה שאעשה משהו בשבילו. שתקתי ולא הבנתי על מה הוא מדבר. הוא התקרב וביקש ממני לפתוח בפניו כמה נתוני רווחים של החברה, העברות ותזרימי כספים, והסביר לי בפשטות, שהוא רוצה שלא אדווח על פלג מסוים בהכנסות שיגיע בקרוב ממקום לא ידוע, ושאף אעלים כל מידע לגביו. הזדעזעתי. מה שהוא מבקש ממני לעשות הוא למעשה פשע לשמו. עוד לא התחלתי להזדעזע מהמניעים שלו שגורמים לו להשתמש בחברה שלו ולסכנה בשביל להכניס כסף שחור לכיס, והוא שלף מסמך עבורי לחתימה.
"אני לא חותמת" אמרתי ישר ומבלי לחשוב פעמיים. מי יודע במה אני עלולה להסתבך אתו? מקסימום, שיפטר אותי. אני אמצא עבודה אחרת, ולא אצטרך לשבת בכלא בשביל איזה נוכל.
"כדאי לך לשתף פעולה, או שתצטערי על זה, תאמיני לי."
"אני מצטערת, לא". הוא יצא מהחדר בכעס רב, ואני לא יכולתי להתרכז יותר בעבודה. כעבור כמה ימים נשלח אליי מכתב מעורך דינו שהודיע כי אני "מושעית מעבודתי בחברה עד להודעה חדשה מפאת נתונים שהתגלו והמעידים על אי אמינות חמורה בעבודתי הגובלת בפשעים כלכליים". התקשרתי מיד לחברתי הטובה, עו"ד מתחילה, והיא אמרה לי "מה הבעיה, תבקשי לעשות פוליגרף" "פוליגרף?" היתממתי. אני מכירה את הרעיון אבל זה תמיד היה נראה לי משהו שמשתמשים בו עבור פושעים, ואני הרי לא ביצעתי שום פשע. "פוליגרף הוא המוצא האחרון שלך פה. מי יודע מה הוא זייף עלייך, הנוכל" חברתי ניסחה לי מכתב חזרה לעו"ד, בוא אני מצהירה על כוונתי לבצע פוליגרף על מנת להוכיח את חפותי. התשובה מעורך דינו מיהרה להגיע. התקשרתי לקבוע תור לפוליגרף אצל
חוקר פרטי שהמליצה לי עליו חברתי עורכת הדין והכל היה מוכן, אבל פתאום צלצל הטלפון הנייד שלי, בקו השני היה עורך דינו של הבעלים "שלום, נתונים חדשים מצאו כי עבודתך כן הייתה תקינה ,החקירה נגדך מבוטלת. כמו גם השעייתך מהעבודה. בנוסף נרצה לעשות אתך עסקה, על מנת לא להוציא החוצה את ה.. תקלה, שקרתה מאחר והכל נפתר בצורה טובה".
הודעתי לעו"ד שאינני מעוניינת, ושאגיש את התפטרותי מחר בבוקר. ניתקתי הטלפון, ובליבי, הודיתי למה שהציל אותי, הפוליגרף.