חוקר פרטי למעקב אחרי אישה נשואה
אם היו שואלים אותי לפני אותו מקרה מה אני חושב על שימוש בחוקר פרטי, הייתי אומר שזה משהו שעושות רק נשים חסרות ביטחון שלא בוטחות בבעלים שלהן. אבל רצה הוגרל ויום אחד מצאתי את עצמי פוקד את דלתו של חוקר פרטי במשרד בחלק נידח של העיר, מגמגם ולא מוצא את המילים.
"אשתי היא... אני חושב שהיא נפגשת עם מישהו אחר" הוצאתי את המילים מהפה רק בקושי, ולא האמנתי שאני אומר את זה בכלל. היינו נשואים אז כבר ארבע שנים בערך, והאינטימיות איך לומר, כבר לא משהו. היה אפשר לחוש בשינויים שעבר הקשר ביננו אחרי ההפלה הטבעית שעברה אשתי והיא נמנעה מקרבה אליי בכל דרך אפשרית. בהתחלה עוד ניסיתי לדרבן אותה אבל הבנתי שזה לא ילך וירדתי מהעניין.
אני לא גבר חסר רגישות והחלטתי פשוט לתת לה את הזמן שלה, גם לא רציתי לדבר על כך כי לא ידעתי אם זה יתפרש כאילו אני מאיץ בה. החלטתי להתאזר בסבלנות, עד שהבחנתי בדברים מוזרים. היא הייתה יוצאת מהבית בשעות בוקר מוקדמות יחסית לימי שישי בהם שנינו לא עובדים ותמיד בתירוץ אחר, שלמען האמת נשמע שקרי. התחלתי להיות ער לעניין וכשנתקלתי בחברתה הטובה שלטענתה של אשתי היא נפגשה עמה בשישי האחרון, החלטתי לנסות לברר את העניין והתקלתי אותה בשאלה עקיפה. מהתשובה של החברה הבנתי שהיא בכלל הייתה בסוף שבוע בצימר מחוץ לעיר והבנתי שאשתי אכן משקרת.
לאחר עוד כמה מקרים החלטתי שאני לא יכול לחיות יותר באי הוודאות הזאת, שהדירה שינה מעיניי. כעת הייתי בטוח שהיא מתרחקת ממני פיזית בגלל שיש לה מאהב. החוקר הפרטי היה אדיב מאוד ושאל רק שאלות ענייניות, סיכמנו על תעריף והוא שלח אותי לביתי. הוא עקב אחרי אשתי במשך שבועיים שבהם הצקתי לו ללא הרף, ובכל פעם הוא אמר לי שאכן היא נפגשת עם מישהו באופן קבוע בשעות הבוקר של ימי שישי, אבל עדיין אין הוכחה חותכת ושעלי להתאזר בסבלנות.
ממה שהחוקר סיפר לי היא נכנסת לבית מפואר יחסית ויוצאת משם תמיד כעבור שעה, ונראית סמוקה ומרוגשת לפי התמונות. בהתחלה ביקשתי ממנו לצפות מרחוק ולא להתקרב יותר מידיי, והבנתי שאני רוצה שהוא יעלה הילוך, למרות שקצב המעקבים אחר אישתי הלך וגבר החוקר עדכן אותי כי במקביל הוא מגבש פרופיל אודות האדם שאיתו אישתי נפגשת וביקש שאמשיך להתאזר בסבלנות. כעבור ימים ספורים הגיעה אליי השיחה לה ייחלתי וממנה חששתי. ידעתי כבר בליבי שהוא הולך להגיד לי שאשתי בוגדת בי וכאן יסתיימו נישואיי ולא אשכח איך כולי רעדתי מפחד, חיכיתי דומם לדבריו מהצד השני של הטלפון: "טוב, אני מקווה שתיקח את זה באופן הנכון ביותר ושזה יסיר את הספק מליבך. מתברר כי האדם שאתו נפגשת אשתך באופן קבוע כל שישי בבוקר, הוא פסיכולוג" באותו רגע נשמתי לרווחה והייתי מאושר עד הגג רק אחרי כמה שעות שהתחלתי לחשוב מה היה קורה אילולא הייתי מתקשר לחוקר פרטי, סביר להניח שהייתי מטיח בה האשמות שווא שככל הנראה היו גורמות להרס מוחלטת של הנישואים שלנו כך שהפניה למשרד חקירות הוכיחה את עצמה כיקרה מפז.
"אשתי היא... אני חושב שהיא נפגשת עם מישהו אחר" הוצאתי את המילים מהפה רק בקושי, ולא האמנתי שאני אומר את זה בכלל. היינו נשואים אז כבר ארבע שנים בערך, והאינטימיות איך לומר, כבר לא משהו. היה אפשר לחוש בשינויים שעבר הקשר ביננו אחרי ההפלה הטבעית שעברה אשתי והיא נמנעה מקרבה אליי בכל דרך אפשרית. בהתחלה עוד ניסיתי לדרבן אותה אבל הבנתי שזה לא ילך וירדתי מהעניין.
אני לא גבר חסר רגישות והחלטתי פשוט לתת לה את הזמן שלה, גם לא רציתי לדבר על כך כי לא ידעתי אם זה יתפרש כאילו אני מאיץ בה. החלטתי להתאזר בסבלנות, עד שהבחנתי בדברים מוזרים. היא הייתה יוצאת מהבית בשעות בוקר מוקדמות יחסית לימי שישי בהם שנינו לא עובדים ותמיד בתירוץ אחר, שלמען האמת נשמע שקרי. התחלתי להיות ער לעניין וכשנתקלתי בחברתה הטובה שלטענתה של אשתי היא נפגשה עמה בשישי האחרון, החלטתי לנסות לברר את העניין והתקלתי אותה בשאלה עקיפה. מהתשובה של החברה הבנתי שהיא בכלל הייתה בסוף שבוע בצימר מחוץ לעיר והבנתי שאשתי אכן משקרת.
לאחר עוד כמה מקרים החלטתי שאני לא יכול לחיות יותר באי הוודאות הזאת, שהדירה שינה מעיניי. כעת הייתי בטוח שהיא מתרחקת ממני פיזית בגלל שיש לה מאהב. החוקר הפרטי היה אדיב מאוד ושאל רק שאלות ענייניות, סיכמנו על תעריף והוא שלח אותי לביתי. הוא עקב אחרי אשתי במשך שבועיים שבהם הצקתי לו ללא הרף, ובכל פעם הוא אמר לי שאכן היא נפגשת עם מישהו באופן קבוע בשעות הבוקר של ימי שישי, אבל עדיין אין הוכחה חותכת ושעלי להתאזר בסבלנות.
ממה שהחוקר סיפר לי היא נכנסת לבית מפואר יחסית ויוצאת משם תמיד כעבור שעה, ונראית סמוקה ומרוגשת לפי התמונות. בהתחלה ביקשתי ממנו לצפות מרחוק ולא להתקרב יותר מידיי, והבנתי שאני רוצה שהוא יעלה הילוך, למרות שקצב המעקבים אחר אישתי הלך וגבר החוקר עדכן אותי כי במקביל הוא מגבש פרופיל אודות האדם שאיתו אישתי נפגשת וביקש שאמשיך להתאזר בסבלנות. כעבור ימים ספורים הגיעה אליי השיחה לה ייחלתי וממנה חששתי. ידעתי כבר בליבי שהוא הולך להגיד לי שאשתי בוגדת בי וכאן יסתיימו נישואיי ולא אשכח איך כולי רעדתי מפחד, חיכיתי דומם לדבריו מהצד השני של הטלפון: "טוב, אני מקווה שתיקח את זה באופן הנכון ביותר ושזה יסיר את הספק מליבך. מתברר כי האדם שאתו נפגשת אשתך באופן קבוע כל שישי בבוקר, הוא פסיכולוג" באותו רגע נשמתי לרווחה והייתי מאושר עד הגג רק אחרי כמה שעות שהתחלתי לחשוב מה היה קורה אילולא הייתי מתקשר לחוקר פרטי, סביר להניח שהייתי מטיח בה האשמות שווא שככל הנראה היו גורמות להרס מוחלטת של הנישואים שלנו כך שהפניה למשרד חקירות הוכיחה את עצמה כיקרה מפז.
